בג'ונגל המלל הסבוך שיצרו הפמיניסטיות במשטר הדיקטטורה הפמיניסטית שמכתיב
לכולנו איך לחשוב, מה מותר ומה אסור לחשוב, לומר או להרגיש - חשוב להכיר את
המושגים הבסיסיים כדי להתמצא ולא ללכת לאיבוד כי פמיניסטיות יודעות היטב להציף
בשטף מילים, ציטוטים, סיסמאות וקלישאות בלי סוף, בעיקר כדי לבלבל, להוליך שולל,
להסיט את נושא הדיון כדי למנוע ממך לקבל תשובות לגופו של עניין. אי לכך ולצורך
זה הכנתי רשימה מתומצתת של מושגים ומונחים בתחום מגדר, פמיניזם וכל מה שמסביב:
מגדר: להבדיל מ"מין" שזה מושג ביולוגי, מגדר מתאר
כביכול חלוקת תפקידים מלאכותית שנוצרה ונוצרת ע"י חוקים, כללים ומוסכמויות
חברתיות שמעצבות את ה"מגדר" של האדם מילדותו ועד בגרותו. בפועל זהו בעצם
מונח פוסט-מרקסיסטי שהומצא ע"י חבר אסכולת פרנקפורט אריך פרום (Erich Fromm) כשחיפשו דרכים להמיר מונחים
מנושא מאבקי מעמד כלכליים לעבר נושאי מאבק חברתיים (לדוגמא "חזיר
קפיטליסט" הפך ל"חזיר שוביניסט").
סקסיזם: כל יחס מזלזל, פוגעני או מבזה כלפי אדם בגלל מינו.
הפמיניסטיות מגדירות כל יחס כזה כלפי אישה כסקסיסטי תוך כדי שהן מבטלות ומכחישות
כל קיום סקסיזם כלפי גברים, בדומה ל'החפצה'. כשמביאים בפניהן אינספור הוכחות
לקיומן של תופעות סקסיזם כלפי גברים, הן לרוב מצחקקות וטוענות "מגיע לכם -
זאת אפליה מתקנת" או "לא נורא. נשים נפגעות הרבה יותר".
החפצה: התייחסות לאדם כאל אובייקט מיני שערכו נמדד בשטחיות אך ורק
לפי האטרקטיביות החיצונית. בדומה ל'סקסיזם' - לפי הפמיניסטיות ההגדרה תקפה
ורלבנטית כל עוד היא נוגעת ליחס מבזה ומזלזל כלפי נשים אך לא כלפי גברים.
הסגברה: מושג פמיניסטי מגדרי שמשלב שני מילים "הסברה"
ו"גבר" ונועד לבטא כביכול התנשאות של גבר כלפי אישה תוך כדי שהוא מסביר
לה משהו שהיא כאילו בתור אישה לא מבינה או לא יודעת. בפועל, הביטו היטב על פעולות
ה"הסברה" של הפמיניסטיות וראו בעצמכם איך כל הרטוריקה הפמיניסטית בנויה
על התנשאות, פטרנליזם, הפחדה של נשים ופנייה אליהן כמו לילדות קטנות ומסכנות - אינפנטיליזציה
מוחלטת של המין הנשי. מי שלא מסכימה אפילו במעט מוגדרת כ"בוגדת
באחיותיה", מנודה ומושפלת על ידן, לעיתים אף באלימות. מבחינות רבות אפשר לומר
ש"הסגברה" זוהי הקרנה פסיכולוגית של תכונותיהן של הפמיניסטיות עצמן על מי
שהן כה שונאות ומשניאות (הגברים)
הטרדה מינית: מושג משפטי פלילי מאוד מעורפל, לא חד משמעי ולא
מוגדר בתחום מספיק ברור שמאפשר לכל אישה להאשים כל גבר ב"הטרדה" בין אם
בטענות על מגע גופני, מילים, יחס ויש כאלה אף שמדברות על מבטים ו"נעיצות
מבט" (ואין צורך בשום הוכחה או עדים). "יצירת סביבה עויינת לנשים"
היא עוד וריאנט של הטרדה מינית ויכולה לכלול למעשה כל דבר שולי וטריויאלי כמו למשל
בדיחות "גסות" או "שוביניסטיות" שנזרקות בין עובדים גברים שבמקרה
נפשה הרכה של העובדת נחשפה אליהן.
שוביניזם: ההגדרה הקלאסית מדברת על לאומנות, פטריוטיזם ותחושת גאווה
של קבוצה מסויימת תוך כדי עויינות וחוסר סובלנות מוחלטת לשונה ממנה. הסופרת
כריסטינה הוף סומרס מגדירה בפועל את הפמיניזם המגדרי מהגל השלישי כ"שוביניזם
נשי" וזוהי למעשה ההגדרה הטובה ביותר של פמיניזם כיום.
מרחב מוגן: מושג מיליטנטי מעולם המלחמה שמתאר מצב או מקום השמור
לנשים בעלות דעות פמיניסטיות מאוד מסויימות ומרחיק כל אדם - גבר או אישה, שעלולים
לעורר דו-שיח או להציב אתגר כלשהו כלפי דפוס החשיבה הפמיניסטי. במילים אחרות -
תחומי שליטה דיקטטורית שבהם אסור לשאול שאלות, לפקפק בתורתן אומנותן של המנהיגות
הפמיניסטיות ובטח שלא לאתגר את תפיסת העולם הפמיניסטית. דרישות בסיסיות כמו לתהות:"מה
מהימנות הנתונים והמחקרים הפמיניסטיים?" זוכות ליחס אוטומטי של "את/ה
בדיוק כמו מכחישי השואה!" (כפי שמתארת בספריה כריסטינה הוף סומרס)
פמיניזם: קיים פער עצום בהבדלים של שמיים וארץ
בין ההגדרה המילונית הרשמית לבין ההגדרה האמיתית בפועל. בזמן שבמילון מוגדר
הפמיניזם כאידיאולוגיה של שאיפה לפעול לטובת שוויון מלא לנשים מבחינה חברתית,
כלכלית, פוליטית, חוקית ועוד - בפועל התנועה הזאת פועלת אך ורק להעניק לנשים
אינספור פריווילגיות, זכויות יתר, יחס מועדף, "העדפה מתקנת" והגנה
מיוחדת לנשים בלבד תוך כדי הענשה קולקטיבית, דמוניזציה ושנאה תהומית כלפי גברים כולל
כלפי נשים שאוהבות גברים. בפועל פמיניזם זוהי תנועת אחות סוציאליסטית שמטרתה
להעביר סמכויות, שליטה וכוח יתר למדינה ולמוסדות המדינה כדי לחטט ולשלוט בחייהם
הפרטיים של כל אזרח ואזרחית.
תקינות
פוליטית: מושג פוסט מרקסיסטי שהומצא ע"י חברי אסכולת פרנקפורט
הגרמניים (ע"ע 'מגדר'). מקור המושג היה במשטר הקומוניזם החשוך והאפל בו נאסרה
חשיבה עצמאית וחופש הביטוי והאזרחים חוייבו מהילדות לחשוב, להתבטא ולדבר אך ורק
בדרכים מאוד מסויימות - אחרת נענשו בחומרה. אדם שנחשד שהיו לו דעות "לא
תקינות" מבחינת המשטר היה מוכרז כ"חולה נפש", נלקח
ל"טיפול" ורבים הועלמו בדרך זו.
מיזוגיניה: שנאה כלפי נשים. כמו במושג 'שוביניזם', פמיניסטיות
משתמשות בביטוי זה כלפי כל מי שמעז לחלוק על דעתן, כל מי שחושב שנשים הן לא
מושלמות ו/או טובות יותר מגברים, וכלפי נשים שאוהבות גברים ומתנגדות לפמיניזם
רדיקלי והן טוענות שהן "קיבלו עליהן והפנימו את שנאת הנשים".
תרבות האונס: מושג מעורפל, כוללני וקיצוני שמתאר את כל החברה ההטרוסקסואלית בתור
"אונס" של האישה, כלומר כל מגע מיני או בעל אופי מיני בין גבר לאישה
הוא בעצם אונס או סוג של אונס/ניצול/פגיעה מינית. התרגום האמיתי של מרכזי הסיוע
לנפגעות תקיפה מינית הוא למעשה "מרכזי משבר
האונס" שמתארים מצב מלחמה וקונפליקט נוראי שתחתיו נמצאות כל הנשים וכל
גבר הוא למעשה אנס או מטריד מינית בפוטנציה.
מיזאנדריה: שנאת גברים. מוכחשת בכל פעם מחדש על-ידי הפמיניסטיות
לא משנה כמה הוכחות יביאו בפניהן. יש פמיניסטיות כמו רובין מורגן שאף מודות שלא
רק שהן שונאות גברים אלא שרואות בכך זכות בסיסית ביותר של הנשים "לשנוא את מי
ששולט בהן ומדכא אותן".
בולשביזם: הרעיון והזרם הפוליטי האלים ביותר בהיסטוריה של הקומוניזם
לפיו כל מי שלא מסכים איתך - מות יומת. משטר בולשביקי, בדיוק כמו הפמיניזם,
דורש נאמנות מוחלטת, עיוורת, חסרת כל ביקורת עצמית, קומון סנס בסיסי או יכולת
שיפוט עצמאית.
הקוזאק הנגזל: הקוזאקים היו עם אכזר שנהג לשדוד ולהכות יהודים ואז
להמציא סיפורים כאילו היהודים גנבו מהם, פגעו בהם, התעללו, שדדו וכו'. זו השיטה
הקלאסית להאשים את הקורבן ולהפיל עליו את כל האשמה (מי שזוכר את סדרת הטלוויזיה המצויירת
פינוקיו: באחד הפרקים שמשון ויובב בוכים בפני אדם מהם גנבו שעון זהב ומספרים לו
שפינוקיו מכריח אותם לגנוב ולא נותן להם לנוח או לאכול).
התקרבנות: תהליך תודעתי אישי וקולקטיבי בו-זמנית בו נשים לומדות
או נחשפות לדרכים שבהן החברה ה"פטריארכלית" מנצלת אותן, משתמשת בהן,
מתמרנת אותן לחשוב, להתנהג, להתלבש ולהרגיש בדרכים מאוד מסויימות שע"פ הדוגמה
("האמת") הפמיניסטית היא נוחה לצרכיהם של הגברים בלבד. המושג
"האישי הוא הפוליטי" מבטא רעיון והשקפת עולם לפיה אם גבר ספציפי פוגע
באישה ספציפית, "הוא בעצם פגע בכל הנשים בעולם"! כלומר, במילים
אחרות - נשים בתור מעמד וקבוצה פוליטית נפרדת הן קורבנות קולקטיביות של שלטון
ה"פטריארכיה" בעולם.
פטריארכיה: בדומה לרעיון "זקני ציון"
- האגדה כאילו ליהודים היה מועדון אקסקלוסיבי שבו הם התאספו וחיפשו דרכים להשתלט
על העולם, ה"פטריארכיה" זהו מושג פמיניסטי שמתאר שלטון קולקטיבי של כל
הגברים בעולם בלי כל יוצא מהכלל. אתה יכול להיות מנקה רחוב ועד ראש ממשלה - כל גבר
הוא שותף לקנוניה הזאת שנובעת מ"יצר השליטה הטבוע עמוק בכל גבר" או כפי
שהפמיניסט ד"ר חן נרדי מתאר:"בכל גבר יש טרזן קטן שרוצה לשלוט
בנשים".
גינוצנטריזם: מסורת
ארוכת שנים של צורת חשיבה, חינוך, קודים ודפוסים של התנהגות, ריטואלים ומעשים
שנעשים כדי לרצות את הנשים, להגן עליהן, לשמור עליהן ולהעניק להן כמה שיותר זכויות
יתר, יחס מועדף, הגנה ותנאים טובים יותר על חשבון הגברים. (מתארת זאת היטב פעילת זכויות
הגבר הקנדית קרן שטרוהן).
תורת המדע הפתולוגי: הטקטיקה לפיה ברגע שמפיצים שקר וחוזרים
עליו מיליוני פעמים, כולם מתחילים להאמין שזו אמת לא משנה כמה הוכחות יובאו להפריך
אותו, זה כבר בלתי אפשרי לגרום לאנשים להקשיב כי עברו שטיפת מוח כ"כ חזקה
וארוכת שנים שהרעיון הפך לאמונה ונורמה מקובלת.
אידיאל היופי: הפמיניסטית נעמי
וולף כתבה בשנת 1990 ספר שהפך לתנ"ך פמיניסטי ומתאר כיצד העולם הגברי
ה"פטריארכלי" מרעיב נשים וכופה עליהן מודל יופי מזיק, בלתי מציאותי, לא
בריא, לא הוגן ומשפיל שנכפה עליהן משחר ילדותן וגורם לטענתה ל150,000 נשים
בארה"ב למות בגלל אנורקסיה והרעבה עצמית, בזמן שהמספר האמיתי היה 100 בלבד.
עד היום ממחזרות פמיניסטיות בכל הזדמנות את אותן טענות של נעמי וולף (ע"ע 'תורת
המדע הפתולוגי'), למרות שהופרכו מזמן, ומאשימות את כל הגברים ההטרוסקסואלים
ב"הרעבת הנשים" (תוך כדי שהן מתעלמות למשל מהעובדה שרבים ממעצבי האופנה המובילים
הן נשים והומוסקסואלים).
פוליטיקה של זהויות: הפמיניזם המגדרי מתבסס בכולו על השקפת עולם זו לפיה יש
לשפוט אנשים על-פי השיוך האתני או המגדרי שלהם ולפיכך להחליט למי לעזור וממי
להתעלם (ולהשאיר מתבוסס בדמו). כך למשל יכול להיווצר מצב אבסורדי שגבר שמגיע
ממשפחה ענייה לא יקבל שום עזרה וסיוע בלימודים מהמדינה (כי הוא גבר אז
"שילך לעשות עבודת כפיים כמו סבלות") לעומת אישה ממשפחה עשירה ומבוססת
שתקבל הכל על צלחת של כסף בתור מדיניות אפליה/העדפה מתקנת לנשים. לכן סטטיסטית בפריפריה
ובאוכלוסיות "מוחלשות" הנשים מובילות בכל הקשור להישגים בלימודים,
תעודות בגרות והשכלה אקדמאית. כוכבת הפריים טיים של ערוץ 2 אילנה דיין מתגאה בגלוי
בסגידתה לפוליטיקה של זהויות וציינה
בפירוש שהיא מתעלמת ממצוקות של גברים כי "הנשים זה הצד החלש".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
