הסיפורים שלי

פרק 2-

-

תדליקו ת'שיר:

Girlicious

-

1 לספטמבר 2009:

נכנסתי לבצפר בגאווה

ואליאן לצידי..

הסתכלתי על כולם במבט שחצני ואמרתי

"מה נתקעתם?"

ואז אני ואליאן גיחחנו.

"בואי לפה"אמרתי ונכנסנו לחדר המזכירות.

"שלום בנות,צריכות משהו?"המזכירה חנה שאלה.

"היי חנה ממצב?..אליאן חדשה כאן אז היא צריכה לדבר עם מר רונסון.."אמרתי.

"אוה"אמרה וצלצלה למנהל.

-

"כן חנה?"

-

"מר רונסון?..יש לך פגישה עם אליאן ברנס"

-

"אוה כן,הכניסי אותה בבקשה"

-

"טוב"

-

"היכנסי בבקשה גברת ברנס"אמרה חנה.

"ואת תלכי לכתה"הוסיפה מיד.

"אוקיי"אמרתי בגיחוך ויצאתי.

"היי"מולי נעמד רוני ועשה גבותגבות.

"מה נערה יפה כמוך עושה כאן?"הוסיף בחיוך.

"בוא נראה,אני בבצפר אז ניראלי שאני כאן בשביל ללמוד "גיחחתי.

"הכניסה לך"צחקק אור ואני שמעתי אותו.

"סתום"אמר רוני.

הוא ואור עקבו אחריי.

"אוקיי אז...קוראים לי רוני וזה אור"הושיט את ידו.

הסתכלתי עליו בגיחוך והמשכתי בביטחון.

ואילו אור צחק...

"סתום"הוסיף.

"אז...איך קוראים לך??"שאל כשהשיג אותי.

"תשמע מותק,אני לא יודעת מה אתה רוצה ממני אז אני מבקשת ממך בטוב

ת-ת-ר-ח-ק מ-מ-נ-י"אמרתי את שני המילים באיטיות משוואת.

אור שהיה מאחורי החניק צחקוק ואז השתעל כשהסתובבתי אליו.

"מה אתה צוחק י'מכוער?"אמרתי לו.

ואילו הוא ורוני הביטו בי במבט עצבני ומופתע בו-זמנית

הפעם רוני גיחך כשהבין שגם עליו היא ירדה למרות שזה לא נכון.

"טוב יאללה אני מאחרת לשיעור ואתם מבזבזים לי ת'זמן היקר שלי!"אמרתי בכעס שעלה בי ברגע שראיתי את אור.

אך התאפקתי.

הגעתי לכתה בעוד ששניהם מאחורי.

"טוב די,אני עוד אחשוב שאתם מטרידנים סוג ז'"אמרתי.

הם צחקקו..

"תירגעי....רק באתי לכתה שלך כי ביקשו ממני"אמר רוני.

"כן?..יופי..אז תיכנס"אמרתי והצבעתי על הדלת.

הוא בלע את רוקו ונכנס לכתה.

"סליחה?..גברת מושונוב..?...אני ואור צריכים להיות פה לשעה הקרובה בתור עונש"אמר.

אני גיחחתי ונכנסתי אחריהם.

"סליחה על האיחור גברת מושונוב"אמרתי.

"זה בסדר את חדשה כאן?"שאלה.

"בערך..עזבתי לפני שנה וחזרתי השנה"אמרתי.

"הווו...אכן כן"אמרה.

"תלמידים אני גאה להציג תלמידה חדשה\ישנה שלנו בבית הספר לו-"

"סליחה על האיחור,מר רונסון נתן לי אישור על האיחור"חייכה אליאן.

חייכתי אליה והיא אליי

"מה הוא רצה ממך?"שאלתי אותה בלחש מצחקקת מעט.

"סליחה?..אתן מכירות?"שאלה המורה.

"כן"ענינו שתינו בפה אחד וצחקקנו.

"אוקיי אז את התלמידה שחזרה ואת התלמידה החדשה נכון?"שאלה בכדי לא לבלבל.

"אז ככה זאת היא אליא-"

"סליחה המורה..אנחנו יכולות להציג את עצמנו?"שאלה אליאן.

"כן בהחלט"חייכה והכניסה אותנו פנימה.

הרי אליאן יודעת מה קרה כאן לפני שעזבתי.

"אני אליאן ברנס"אמרה.

"ואני לונה קולינס"אמרתי

וכולם השתתקו.

"א-את לונה ה-לונה?"שאל אור מופתע מעט.

הסתכלתי עליו במבט עצבני

"כן"אמרתי.

"הוו"אמרה המורה בחיוך.

"הנה יש שם שולחן פנוי,לכו תשבו שם"הוסיפה והצביעה על השולחן הכמעט אחרון משמאל.

הוא הביט בי מופתע,כנראה מהשינויי.

"זה,זה?"שאלה והסתכלה על אור.

"כן"אמרתי והרגשתי את העצבים עולים מעליי.

"תירגעי"גיחחה.

"אני לא יכולה..כל פעם שאני מבטיה בו באלי להוריד לו כאפה על מה שעשה לי"זעמתי.

"אז אל תביטי בו ואל תחשבי עליו"אמרה.

"זה קשה"מלמלתי.

"למה?..תחשבי על גל...הוא חוזר מהצבא בעוד כמה ימים"אמרה בחיוך.

"כן"חייכתי פתאום.

היא צחקקה וחזרה להביט במורה.

הגעתי לחצר הקטנה עם אליאן וראיתי את ליטל ומיכל מתקרבות לכיווננו.

"תכירי אליאני אלה הן ליטל ומיכל"חייכתי.

"היי"חייכו אליה.

הן התיישבו לידנו ומיכל פצחה בשיחה

"אז..השתנית מאוד מאז הנסיעה שלך ב-2007"

"כן הא?"צחקתי יחד עם אליאן.

"אבל עכשיו זה נורמאלי בשבילי"הוספתי.

"כן הא?"מיכל שאלה.

"שיט...אור מתקרב לכאן"אמרה ליטל.

"לגרש אותו?צחקקה אליאן.

"לא תודה מאמי"חייכתי אליה.

"לונה..אפשר לדבר איתך שניה?"שאל.

"אהמ..בוא נראה..לא!"גיחחתי.

"בואי"משך אותי עצבני.

"תעזוב לי ת'יד!"כעסתי.

הוא הביא אותי לעבר החצר האחורית של בצפר בדיוק בצלצול.

"אני מאחרת לשיעור,תעזוב אותי"צעקתי.

"ששש..."שם את ידו על פי.

"אל תגיד לי מה לעשות"הסרתי את ידו והתחלתי להתעצבן ממש.

"תירגעי"אמר רגוע.

"רציתי להגיד לך משהו"הוסיף.

"תחסוך ממני"אמרתי עצבנית.

"תסתמי!!...אני מדבר עכשיו"אמר.

"אל תגיד לי מה לעשות!!...למה מי אתה בכלל?

מטומטם!"חזרתי על עצמי.

"את שומרת טינה?הא?"שאל בחיוך.

"כן...קשה לנחש למה הא?"שאלתי בעצבים ורקעתי ברגלי כמה פעמים מחכה שידבר כבר.

"השתנת מאז.."חייך והתקרב אליי.

"כן הא?"גיחחתי.

"את נראת שונה..ויותר יפה"אמר והתקרב יותר.

"תפוס מרחק ילד"אמרתי והלכתי אחורנית עם הגב.

"אל תפחדי"חייך.

"ממה יש לי לפחד?..מ-פוץ כמוך?"גיחחתי.

"ואו זה היה מצחיק"הוספתי אחרי צחוק בריא.

"תניחי לעבר שלנו...בבקשה"אמר והתקרב אליי עד שנתקעתי בקיר.

"למה אתה חושב שאני אניח לזה בקלות?"שאלתי.

"כי אני ממש ממש מצטער"אמר בחרטה וראו עליו..מסכן.

הוא תפס אותי ממותניי והוסיף.

"אני מקווה מאוד שתסלחי לי.."

ואז הוא נשק לי בעדינות על השפתיים

ונעלם כלא היה.

"ואו"אמרתי ונגעתי בשפתיים על המקום שבו הוא נשק לי.

"לונה"שמעתי צעקה.

"איפה את?"שאלה אליאן והתקרבה אליי.

"מה האור הזה רצה ממך?"שאלה אליאן?.

"אוה...הו-הוא נישק אותי ו-והוא ביק-ביקש סליחה ממני ו-ואני חושבת שאני מאוהבת"התעשתתי.

"די,באמת??...אני רק מקווה שהוא שווה את זה"צחקקה.

"כ-כן"מלמלתי.

שמענו קול שיעול מזויף והסתובבנו אל המנהל..[?!]

"שיטטט..."צרחנו.

"אתן מבריזות?"שאל כועס מתמיד.

"ל-לא רק איחרנו לשיעור זה הכל,כן"אמרה אליאן וברחה.

"אליאן י'זונהה חכי חכי"צעקתי לה (הזונה זה בצחוק)

היא רק הוציאה לי לשון ונעלמה מהאופק.

"גברת קולינס תבואי איתי מיד"זעם מר רונסון והייתי צריכה ללכת אחריו.

- - -

נכנסתי לחדר המנהל והתיישבתי לצד אור.

"מה אתה עושה פה?"שאלתי מגחחת והרמתי את רגליי על השולחן כתיבה של מר רונסון.

"הוא תפס אותי עם מיטל במחששה"אמר.

"מעניין"צחקתי.

"ומה עשיתם שם?"הסתקרנתי מתשובתו.

"התחרמנו"גיחך.

"אוה,זה בטח מביך"צחקתי.

"לא,לא ממש לעומת מיטל"צחק יחד איתי.

"מיטל?..ביישנית?..עליה לא הייתי מאמינה"צחקקתי.

"אני בטוח ששניכם יודעים למה אתם כאן"אמר מר רונסון.

"מה הביג דיל?...כולה הברזתי"אמרתי והנפתי בידי בצורה מסבירה.

"כן.."מלמל מר רונסון.

"תורידי את הרגליים מהשולחן!"הוסיף בצעקה

"אבל למר ברקר יש על מה להתבייש"אמר ואילו אני ואור החנקנו צחקוק.

"נו באמת..אתה רציני?..הם הזדיינ-"מבט כועס מצד המנהל וגיחוך מצד אור.

"סליחה המנהל אז מה אם הם עשו אהבה?..אני עושה אהבה כל יום ראשון שלישי וחמישי אה וגם שבת"אמרתי בחיוך.

"מ-מה?"שאל נבוך במיוחד המנהל.

"סתם!!!..ניראלך?..רק בימי רביעי ושישי"אמרתי.

"אוה"המנהל נראה אדום יותר מעגבניה.

ואור נראה מופתע מתמיד.

גיחחתי למראהו הנבוך.

"תסלחו לי שניה"אמרתי ובאתי לקום.

"לאן זה גברת צעירה?..עוד לא סיימנו את הדיון"אמר בכעס.

"דיון??..אם זה דיון...אז זה דיון מאוד רחב אופקים"קרצתי לו.

הוא היה עצבני ונראה כחול כלכך מעצבים.

"ואו..תראה איך המנהל מחליף צבעים..כמו זיקית"חייכתי פונה לאור.

"קולינס!!!!!!!!!את לא הולכת לשום מקום עד שנפתור את בעיותיך"אמר בכעס משולב במבוכה.

"אין לי בעיות כרגע...ואני ממש חייבת ללכת"אמרתי בכעס וקמתי ללכת.

"קולינס!...אז תבקשי רשות כמו תלמידה!"אמר המנהל.

"אוקיי" 'נכנעתי'.

"אפשר לצאת המנהל?..יש לי מחזור ואני ממש צריכה לצאת.."אמרתי בציניות.

"אוה"עיניו נפערו אולי מהחוצפה שלי או אולי מהמבוכה שקלעתי אותו לתוכה.

אור רק ישב בצד והחניק צחקוקים.

"אז תלכי לך"אמר המנהל וסידר את עניבתו.

"תודה על האישור"אמרתי בלעג.

"אין בעד מה"ענה לי כאילו ביקשתי ממנו לענות.

אך התעלמתי ויצאתי מיד.

מעבר לדלת שמעתי אותו אומר.

"חצופה הילדה הזו"

"כמו שהילדה זו חצופה היא גם לא תחזור"אור אמר מעבר לדלת צוחק על טיפשותו של המנהל.

"מלשן"לחשתי לעצמי בחיוך.

ואז ברחתי לי ...

בצלצול אליאן וליטל מצאו אותי.

"היי"קראה אליאן.

"איך היה?"שאלה בגיחוך.

"א-ת השארת אותי לבד אבל לא נורא כי יצאתי מזה בזול"חייכתי.

"איך?"

"כשאת אומרת שיש לך מחזור לא מוותרים לך?..מוותרים!"צחקקתי.

"זה מה שאמרת?"שאלה ליטל המומה.

"כן,מה את המומה?"שאלתי בצחקוק.

אחר 2 דקות משעממות הגיעו טל רוני שרון ואור.

פתאום רוני פרץ בשאלה

"לונה זה נכון שאת לא בתולה?"שאל וכולם הסתכלו עליי בציפייה.

חייכתי אליו..

"למה?"שאלתי לבסוף.

"כי-"

"כי,כי,כי אולי פשוט תגיד שזה מעניין אותך.."פניתי לאור הפעם.

"זה מעניין אותי!"אמר אור.

"אז רק שתדע שאני כן בתולה...יותר טוב?"שאלתי בעוקצנות.

"אז למה אמרת למנ-"

"כדי להביך אותו קצת"גיחחתי.

"אין ספק שלונה הזאת טובה יותר מהישנה"טל חייך.

הסתכלתי עליו במבט מאתגר.

"איזה ישנה?"שאלתי.

"אני אותה אחת"הוספתי.

"אוה"מלמל.

"פעם הבאה תחשוב לפני שתפתח ת'ג'ורה ש'ך,לא שיש לך עם מה לחשוב אבל סבבה"אמרתי מעוצבנת.

כולם הסתכלו על טל הנבוך ופרצו בצחוק.

"ואתה"פניתי לרוני.

"מה אתה צוחק?..הרי גמלך אין שכל אז אל תחשוב שאתה יותר טוב ממנו"אמרתי מצביעה על טל.

"מ-מה?"שאל.

"מ-מה?אתה דפוק זה מה!"לעגתי לצורת לדיבור שלו.

"בואנה ילדה..זה שהשתנת לא אומר שאת צריכה לתפוס עלינו תחת יא'מטומטמת

כי במכה אחת אני יכול להוריד אותך"כעס רוני.

"כן ואת זה אמר אותו אחד שניסה להתחיל איתי הבוקר"גיחחתי.

"תיגע בי"התקרבתי אליו.

"נו...מה קרה?"שאלתי מצחקקת.

"לונה עדיף לך שלא"ליטל ניסתה להרגיע אותה.

"לאלא אני רוצה לראות אם הוא יגע בי!..מה שדי ברור שלא יקרה"אמרת ובשניה שסיימתי

הוא הוריד לי בוקס על הפנים.

"אחי,אתה לא נורמאלי...זאת בחורה!..ממתי אתה מרביץ לבחורות?"שרון התערב.

קמתי לאט לאט ובשקט.

התקרבתי אליו ונתתי לו סטירה שבטח כל בצפר שמע.

"אתה-עוד-תשלם-על-זה"אמרתי בין כל הנשימות.

ואז תפסתי ת'ילקוט שלי ויצאתי מבצפר בלי אישור.

כןכן הברזתי...

הגעתי הביתה עצבנית מתמיד..

הורדתי את התיק בכניסה.

שמעתי קולות מוזרים למעלה וישר צעקתי

"מי זה??"תפסתי סכין מהמטבח ועליתי מעלה.

"תצא מאיפה שאתה נמצא כי בסוף אני גמככה אחתוך אותך.."אמרתי והתקדמתי עד לחדר של גל.

שמ-שמה שמעתי קולות מעומעמים.

"גל?"שאלתי עם הסכין מורמת מעט ונכנסתי פנימה בסערה.

"יואו"מלמלתי וכיסיתי את עיניי.

"תצאי מפה"גל צעק.

"סליחה שהפרעתי"מלמלתי חירשית וגיחחתי מעט ואז יצאתי.

ירדתי למטה והנחתי את הסכין במקום.

"מה את עושה פה?את לא אמורה להיות בבצפר?..

איפה שאת אמורה להיות עכשיו?"גל נכנס למטבח עם מישהי חדשה.

"ואוו מזה?"שאל והרים את פניי.

"זה .. זה רוני הרביץ לי"מלמלתי.

"את רצינית איתי?"שאל עצבני מעט.

"אני כבר חוזר,כריסטינה...תשמרי עליה טוב?"שאל ונשק לשפתיה ואילו אני גחחתי.

כל פעם הוא משיג מישהי חדשה.

זה כבר מצחיק לראות את המסכנה חושבת שהיא באמת ובתמים חברה שלו.

"מה מצחיק אותך?"שאל והסתובב מחייך.

"שלום גל,גמני שמחה לראות אותך וכן התגעגעתי אליך המון...

מסתבר שאתה לא"עשיתי פרצוף עצוב והתיישבתי על השרפרף.

"הווו...בטח שהתגעגעתי אליך יפשלי"אמר ונשק לי בלחי וחיבק אותי.

"אני כבר חוזר טב?...ולונה?..בבקשה אל תפגעי בה"הוא הצביע על כריסטינה וחייך.

"למה לי לפגוע בה?"שאלתי.

"לונה!"

"טוב,בסדר מבטיחה,יותר טוב?"

"כן"

"ביי"הוסיף. "ביי"ענינו שתינו והוא יצא.

"לאן הוא הולך?"שאלתי.

"כנראה לפגוע במי שעשה לך את זה,דרך אגב בואי אני אעזור לך"מלמלה והתקרבה אליי.

"בוווו"אמרתי,היא כלכך מפחדת ממני,אוחח גל והשטויות שלו.

היא נפלה אחורה מבהלה ואילו אני גיחחתי.

"גל כבר הספיק להזהיר אותך ממני הא?"צחקקתי.

"בערך"אמרה והושטתי לה יד בשביל שתקום.

היא רק חייכה וקמה בזכותי.

"אל תשימי לב למה שגל אומר,פשוט חברה קודמת שלו מורן,היא עצבנה אותי והיא ברחה בצרחות אימה

ואני גם מעדיפה שלא לספר לך למה"צחקקתי שוב.

"אני מעדיפה שגם לא לדעת למה"אמרה כריסטינה מבוהלת מידי.

גיחחתי ואז עליתי לחדר שלי.

- - -

-Bullet For My Valentine -

גל נכנס לבצפר בעצבים שלא יתוארו.

"אליאן!"קרא.

"היי גל מה אתה עושה פה?"שאלה.

"איפה רוני?"שאל מנסה להיות רגוע.

"אוה"פערה את עיניה.

"הוא שם"אמרה והצביעה עליו.

"היי רוני!"צעק גל.

"מי זה?"שאל רוני את אליאן בדרך אל גל.

"אח של לונה,בקיצר הלך עליך,ובצדק"כעסה אליאן.

רוני בלע את רוקו והתקדם אל גל.

"היי"מלמל.

"אתה פגעת לאחותי בפנים?"שאל.

"כ-כן"נבהל.

"אז תתפלל לרחמים"חייך גל

ואז העיף לו בעיטה לבטן.

רוני נפל על הרצפה וגל לא היסס ובעט בו כמה שיכל ברגע שרוני היה חסר אונים.

"בחיים שלך,אבל בחיים שלך אל תיגע בה..פעם הבאה זה יהיה יותר גרוע,ויותר כואב"אמר גל.

"ועוד משהו..נעים להכיר אני גל, אח של לונה!"אמר גל ובעט בו פעם אחרונה והלך.

רוני נשאר על הרצפה מביט בו באימה..

"אני לא מפחד ממך"צעק לעברו וקם.

"מה אמרת?"הסתובב גל בעצבים.

"שאני לא מפחד ממך"אמר רוני וירק לצד.

"באמת?"שאל גל וגיחך

"באמת"אמר רוני.

הוא עלה לגל על העצבים.

הוא בא לקראתו ונכנס בו עד שגבו של רוני פגע בקיר.

"תשמע ילד-"

"אני לא ילד"

"בשבילי אתה כן"

"תיזהר ממני אני יותר גדול ממך בלפחות 5-6 שנים

ואם אתה תעצבן אותי זה לא ייגמר טוב,אני מזהיר אותך י'זבל"גל היה עצבני טילים.

"טו-טוב"אמר רוני ברגע שגל הרים אותו מהצוואר למעלה.

גל שחרר אותו בעצבים ורוני נפל על הרצפה מחזיק בצווארו.

כל התלמידים כולל אור ליטל מיכל שרון אליאן וטל צפו במחזה הזה.

גל יצא משטח בצפר בעצבים וירק לצד.

הוא נכנס לאוטו והבחין באליאן אשר עומדת ליד האוטו שלו.

"אדיוס"אמר בחיוך והניף בידו כמו חייל.

הוא לא הבין שאליאן התאהבה בו..

מהרגע הראשון בו היא ראתה את גל.

למרות שהוא היה גדול ממנה בשבע שנים.

ובכן אני מקווה מאוד שאהבתם את זה..מאוד מאוד מקווה..

בלהבלהבלה...שיעמוםשיעמוםשיעמום...

איך הפרק?...תגיבו!..בבקשה!..

אם הוא מעפן...אני מצטערת...ככה יצא הפרק

אם לא,אז תודה ואני מתה לכם על הצורה(חחח סתם משעמם לי)

תעברו לתגובות:)