לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חה חה גם הרקע שלי שחור!


קראתי לעצמי פותחן בקבוקים רק כדי שכשאני אכנס לישרא בלוג יהיה כתוב "שלום פותחן בקבוקים".

כינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2005

חלוה


יש לנו במטבח חלוה מצופה בשוקולד. בגלל החוסר בשוקולד אמיתי בבית הרגעים אלו החלטתי לאכול קצת חלוה מצופה בשוקולד. להפתעתי גיליתי שגם ביום חורף קריר כמו היום השוקולד בחלוה נמס.

 

                       -פיסקה חדשה-

 

השבוע האחרון הוא בהחלט שבוע חורפי. שבוע זה הזכיר לי כמה שאני שונא את החורף. שלא תבינו אותי לא נכון, זה לא שהקיץ הרבה יותר טוב, או העונות הפיקציוניות שקרויות אביב. אבל פשוט בחורף יש בעיה אחת ממש ממש חמורה: צריך לסחוב הרבה דברים לכל מקום.

 

                  -פיסקה חדשה-

 

החורף מכריח אותי להצטייד כל יום בשתי שכבות, מעיל ומטריה. הבעיה העיקרית בכך שאני צריך ללבוש שני שכבות ומעיל כל יום היא שהחורף בארץ בדרך כלל לא נשמך יותר משעתיים בבוקר, בהן באמת קר. במשך שאר הזמן אני צריך לסחוב את כל אותם בגדים בידיים שלי ממקום למקום.

כל זה היה מאוד נחמד אם הייתי זוכר לסחוב את אותם דברים ממקום למקום. אני חושב שבמשך 18 החורפים שחוויתי השארתי מעילים וטרנינגים כמעט בכל מקום ברמת גן והסביבה.

 

               -פיסקה חדשה-

 

נוסף על כך יש עוד בעיה מעצבנת בחורף, שהבעיה היחידה שיותר מעצבנת ממנה החורף היא העובדה שכל הקקי בכבישים הופך לרטוב בגלל הגשם. אותה בעיה היא בעיית המטריות. מתוך חשש לגשם עלי לסחוב איתי מטריה לכל מקום, כדי להגן עלי מפני הגשם. הבעיה היא שבארץ לא תמיד יורד גשם נורא חזק שצריך להשתמש בו במטריה, הרבה פעמים יורד בארץ גשם חלש שבקושי מרגישים אותו. דבר זה מעלה את השאלה, האם במצב כזה של גשם, עלי לפתוח את המטריה ולהסתכן בלהיראות אדיוט בכך שאני הולך עם מטריה פתוחה בגשם כל כך חלש, או לחלופין, האם להשאיר את המטריה סגורה ולהסתכן בלהיראות אדיוט בגלל העובדה שיש גשם ויש לי מטריה אבל אני לא פותח אותה.

 

                    -פיסקה חדשה-

 

לשמחתי השנה כל הבעיה הזאת נפתרה לי כשנשברה לי המטריה לפני יומיים.

 

                 -פיסקה חדשה-

 

ביום שני התקיים הפריימריז לליכוד. אבא שלי וסבא שלי הם פעילי ליכוד ולכן הם הלכו לבחור בפריימריז לליכוד. אבא הזמין אותי להצטרף אליהם לפריימריז. מהסיפורים המרתקים שסבא שלי ואבא שלי מספרים על החוויות שהם עברו מפריימריזים קודמים, החלטתי שממש כדאי לי ללכת לפריימריז בליכוד, בגלל שתמיד יש שם אקשן. לדוגמא, בפריימריז הקודם שני בריונים מהמטה של פנינה רוזנבלום לא נתנו לאבא שלי ולסבא שלי להכנס בגלל שהם לא הסכימו לבחור בהם.

בגלל הסיבות האלו החלטתי להסכים להצעה וללכת לפריימריז.

 

                -פיסקה חדשה-

 

לפני הפריימריז נורא התרגשתי דימיתי לעצמי זירת אגרוף עצומה בה אבא וסבא הולכים מכות עם פעילי פייגלין, תומכי ישראל כץ וסתם אנשים שמנים ומזוקנים עם עגה מזרחית. התרגשותי גברה עוד יותר כששמעתי שמי שיסיע אותנו אל הפריימריז הוא חבר מרכז מיוחד שנשלח לאסוף אותנו מהמטה של ביבי.

 

               -פיסקה חדשה-

 

חבר המרכז שהסיע אותנו התגלה כחבר מרכז ליכוד טיפוסי. הוא היה שמן בגיל העמידה ולאורך כל הדרך הוא ישב והסביר לנו איך הוא מרמה משרדים שונים בממשלה כדי שיספקו לו מכוניות בחינם. נוסף על כך הוא סיפר לאורך כל הדרך בדיחות על כך שהוא רומני וצחק מהן מעצמו, לדוגמא, הוא סיפר שהוא הלך לאיזה מוסד ממשלתי ואמר להם "תשמעו, אם אתם לא עושים מה שאני אומר לכם אני הופך מרומני למרוקאי! חה חה חה!" וגם "אף פעם אל תקרא לרומני קוסטנזה כי קוסטנזה זאת עיר של מאפיות ברומניה! חה חה חה!"

 

               -פיסקה חדשה-

 

כשירדנו מהאוטו ונכנסנו לפריימריז גיליתי לאכזבתי שהפריימריז בליכוד השנה היה סתם חבורה של שמנים שרבים בתור מי ייכנס ויצביע קודם.

 

             -פיסקה חדשה-

 

מאוכזב חזרתי עם אבא וסבא לאוטו של פעיל הליכוד כדי שיסיע אותנו חזרה הביתה. לאורך הדרך אבא ניסה למכור לפעיל מכוניות מהחברה בה הוא עובד. אבא תמיד מנסה למכור מכוניות מהחברה בה הוא עובד. פעם הוא ניסה למכור לקרובי משפחה שלנו מכוניות בזמן אזכרה לדוד שלי.

 

               -פיסקה חדשה-

 

הנהג מאוד התלהב מההצעות שאבא שלי נתן לו בנוגע למכוניות ושאל אם הוא יכול להגיע לאולם התצוגה שלהם ביום רביעי מוקדם בבוקר. אבא אמר לא זה בסדר גמור. הנהג אמר לאבא שהוא מתכוון ממש מוקדם בבוקר בגלל שאחרי הצהריים הוא צריך ללכת לנתב"ג בגלל שהוא טס לרומניה.

 

                 -פיסקה חדשה-

 

ביום רביעי התקיים בבית הספר שלנו מגן באנגלית. לכן המנהלת נכנסה ביום שני לכיתה והודיעה שביום שלישי היא נותנת לנו יום חופשה ללימודים לפני המגן באנגלית. אותו מגן באנגלית כלל בתוכו אנסין וקטע הבנת הנשמע. המנהלת שבה והזכירה שוב ושוב כמה שאנחנו צריכים לנצל את יום החופש ללמידה חוזרת ונשנית למבחן כדי שנגיע לתוצאות טובות יותר.

 

              -פיסקה חדשה-

 

אני וידידותי שמשי ומרינה החלטנו לנצל את יום החופש לנסיעה לירושלים. בשלב זה הייתי רוצה להתנצל בפני ידידי ליאור שהייתי אמור לבוא לתכנית הרדיו שלו בירושלים ביום שלישי אבל אמרתי לו שלא אוכל לבוא בגלל שהיה אמור להיות לי מבחן במתמטיקה באותו יום. הנסיעה שדלנו לירושלים היתה בהתראה קצרה וספונטנית. אם כך ,סליחה.

 

              -פיסקה חדשה-

 

הביקור בירושלים היה משעשע עד מאוד, אך מה שהיה יותר משעשע בכל הביקור בירושלים היתה החוויה שחווינו במהלך הציפיה שלנו לאוטובוס חזרה לרמת גם בתחנה המרכזית בירושלים: בגלל שהיינו צריכים לחכות 20 דקות לאוטובוס, מרינה החליטה לקנות במזנונים של התחנה המרכזית סושי. שמשי ראתה את מרינה נהנית מהסושי ושאלה אותה אם אפשר לטעום ממנה קצת מהסושי. מרינה אמרה לה שהיא יכולה לאכול כמה שהיא רוצה ושהיא בינתיים הולכת לשירותים. מרינה הלכה לשירותים ושמשי נשארה עם הסושי. אחרי ששמשי אכלה סושי אחד היא גילתה להפתעתה שמרינה לא נגעה בכל ממרח האבוקדו שהיא קיבלה עם הסושי. לכן שמשי החליטה לקחת מזלג מלא באותו ממרח אבוקדו ולהכניס לפה שלה.

בשלב הזה התקיימה השיחה הקצרה הבאה:

אני: שמשי, את פשוט לא נורמלית.

שמשי: (מהמהמת כשפיה מלא בממרח) למה?

אני: כי הכנסת את זה לפה?

שמשי: מממ?

ברגע הזה פרצופה של שמשי התעוות והיא קמה והתחילה לרוץ בצעקות לעבר המקום הראשון שמוכר שתיה.

כמובן ששמשי הכניסה לפה שלה מזלג גדוש בוואסאבי.

 

                    -פיסקה חדשה-

 

ביום רביעי אחרי הצהריים הלכתי לי ברחוב להפגש עם ידידי נאור. כהרגלי, הלכתי ברחוב כשאני שומע מוזיקה במכשיר האמפישלוש האהוב שלי. לפתע עברה לידי מכונית מלאה במטאליסטים קשוחים. המטאליסטים כנראה ראו אותי וכנראה התלהבו בגלל שהיה לי שיער ארוך והיו לי אוזניות, מה שמוביל למסקנה שאני מטאליסט קשוח כמותם. לכן הם התחילו לצרוח אלי מהאוטו "מטאאאאל! יההההה! מטאאאאאאל!" והראו תנועות של קרניים שטניות. דבר זה מאוד שעשע אותי בגלל העובדה שבאותו הרגעכ שהם עצרו לידי שמעתי שיר מתוך אחד האלבומים האהובים עלי בזמן האחרון: הפסקול של הסרט שני קונילמל.

וזה אפילו לא היה שיר קצבי.

 

               -פיסקה חדשה-

 

אחרי שנפגשתי עם נאור החלטנו ללכת לדיזינגוף סנטר. בדיזינגוף סנטר נאור החליט שכדאי ללכת לסופר מרקט. בסופר מרקט התקיימה טעימה של מרק בטטה. מי אנחנו שנתנגד לאכול מרק בטטה בחינם?

אחרי שקיבלנו את צלחת המרק שלנו המוכרת שאלה אותנו אם אנחנו רוצים גם שקדי מרק. ענינו לה שלא. המוכרת לא נכנעה ושאלה אותנו למה אנחנו לא רוצים שקדי מרק. נאור ענה לה בגלל שזה צהוב והוא לא אוהב דברים צהובים. המוכרת שאלה אותו אם זה אומר שהוא גם לא אוהב מלון. נאור אמר לה שהוא כן אוהב מלון. המוכרת חייכה אליו בחיוך של נצחון ושאלה אותו איך הוא אוהב מלון אם הוא צהוב. נאור אמר לה שנאור הוא לא צהוב, אלא ירוק. המוכרת אמרה לו שהוא לא מבין כלום ומלון הוא צהוב. נאור ענה לה שאולי הבחוץ של המלון הוא צהוב אבל הבפנים שלו ירוק. המוכרת טענה ההפך.

וכו'

 

                  -פיסקה חדשה-

 

אתמול התקיים מגן ריצת אלפיים בספורט. אני, כשונא ספורט מושבע התפללתי במשך כל היום שירד גשם וכך המגן לא יתקיים. כמובן שלא ירד גשם והמגן התקיים.

 

               -פיסקה חדשה-

 

במגן הצלחתי להשיג את התוצאה הנהדרת של 12 דקות ו45 שניות. אני מניח שזה בגלל שאת שני הסיבובים האחרונים עשיתי בהליכה. לשמחתי גיליתי לקראת סוף הסיבוב האחרון שלמרות שנכשלתי ושהלכתי את חצי מהמסלול הצלחתי להשיג את אותה תוצאה כמו מישהו שרץ את כל המסלול בכל הכוח.

 

               -פיסקה חדשה-

 

בערב, דרך אגב, כשנפגשתי עם ידידי בגינה, ירד גשם.

 

             -פיסקה חדשה-

 

אני חושב שאני אסיים פה.

 

מרינה היא שמיטלר.

שמשי היא שמוסליני.

 

בבי

רוני.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 23/12/2005 11:55  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,082

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפותחן בקבוקים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פותחן בקבוקים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)