| 7/2010
האהבה עיוורת
מספרים שפעם נפגשו במקום כלשהו על פני האדמה, כל הרגשות והתכונות של בני האדם.
כשהשיעמום פיהק בפעם המי יודע כמה, השיגעון, כהרגלו כל כך משוגע ,הציע לכולם:
בואו נשחק מחבואים.
הספקנות הרימה גבה. והסקרנות, שלא ידעה להתאפק, שאלה: מחבואים ? איך משחקים את המשחק הזה ?
הוא משחק, הסביר השיגעון, בו אני מכסה את עיניי ומתחיל לספור מאחד עד מיליון ואתם מסתתרים וכשאני אגמור את הספירה, הראשון מביניכם אשר אמצא יתפוס את מקומי כדי להמשיך את המשחק.
ההתלהבות רקדה ביחד עם האופוריה, השמחה קפצה כל כך הרבה עד ששיכנעה את הספק וגם את האדישות, שלעולם לא נהנה להתעניין בשום דבר.
אך לא כולם רצו להשתתף, האמת העדיפה שלא להסתתר, בשביל מה ? במילא מוצאים אותה בסוף.
הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש ביותר (אבל מה שהפריע לה באמת היה שהרעיון לא היה שלה) והפחד החליט שלא לסכן כלום.
הראשונה שהסתתרה היתה העצלנות מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה. האמונה עלתה לשמיים והקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה אשר במאמצים ענקיים, מצאה מקום בצמרת של העץ הכי גבוה. הנדיבות כמעט שלא יכל להסתתר כי כל מקום שמצא היה נפלא בשביל אחד החברים שלו. מה עם אגם שקוף ? אידיאלי בשביל היופי, חור בגזע העץ ? בשביל הצניעות, מאחורי כנפי הפרפר ? הכי טוב בשביל החושניות. מה עם משב הרוח יוצא מן הכלל ? בשביל החופש. כך הנדיבות מצא מקום צנוע אבל מתאים לו בקרן שמש קטנה.
האגו לעומתו מצא מקום מצוין מלכתחילה, גדול, מאוורר, נוח אבל אך ורק בשביל עצמו בלבד.
השקר הסתתר בעומק הים (אבל האמת היא שהסתתר מאחורי הקשת).
התשוקה והחשק התחבאו במרכז הר געש, השכחה שכחה אפילו איפה היא הסתתרה.
כשהשיגעון ספר 999,999 האהבה עוד לא מצאה מקום להסתתר, כי כל המקומות היו תפוסים. מיליון !!! הכריז השיגעון והחל בחיפושים, הראשונה שמצא היתה העצלנות, רק שלוש צעדים ממנו מתחת לאבן.
אחר כך שמע את האמונה שמתווכחת עם אלוהים על זאולוגיה, את התשוקה והחשק שמעו מרעידים את הרי הגעש, באופן פתאומי הופיע לו הקנאה וכך הצליח גם השיגעון לפענח היכן מתחבאת לה ההצלחה.
את האנוכיות לא היה צורך לחפש, היא בעצמה ולבדה יצאה ממחבואה, שהיה קן דבורים.
מרוב שהלך החל השיגעון להרגיש צמא, כך הגיע לאגם ושם מצא את היופי, עם הספק היה קלי קלות, כי הוא מצא אותו יושב על הגדר עדיין לא החליט באיזה מקום להסתתר, כך מצא אחד אחד את כולם, את הכישרון בין העשבים הטריים, את החרדה במערה חשוכה, את השקר מאחורי הקשת ואפילו מצא את השכחה שכבר שכחה שהיא משחקת מחבואים.
רק האהבה לא הופיעה בשום מקום, השיגעון חיפש מאחורי כל עץ, מתחת לכל אבן, בפסגות ההרים וכשעמד להיכנע הבחין בשיח ורדים והתחיל להזיז את הענפים. לפתע פתאום נשמעה צעקה איומה וכואבת, קוצי הורדים פצעו את האהבה בעיניים... השיגעון לא ידע מה לעשות כדי להתנצל, בכה, התחנן, ביקש סליחה ואפילו הבטיח לאהבה להיות המלווה הצמוד שלה. מאז אותם ימים בהם שיחקו מחבואים בפעם הראשונה על האדמה האהבה נותרה עיוורת והשיגעון ממשיך ללוות אותה.
| |
| כינוי:
Twinky
מין: זכר
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
