הוא עמד במרכז חדר קטן וחשוך, מנסה להבין מה הדברים שמכסים את הקירות. זה לא היה נראה כמו טפטים רגילים. הכל היה מוכר לו, נראה היה שהוא ממש קרוב להבין את זה... האור נדלק.
הוא עמד בחדר מכוסה תמונות, תמונות מזעזעות למען האמת. מישהו עמד בכניסה, הוא לא זכר מי זה אבל לפי הפרצוף של האיש הזה, הוא היה אמור לזכור.
"היי לני" אמר האיש "קדימה, תסתכל בתמונה, אני כבר רגיל".
הוא התחיל לחפש בכיסים שלו את התמונה, ועד שמצא אותה הבין כבר לבד מה הוא היה צריך לדעת. 'תזהר ממנו.' נכתב בקטן מתחת לתמונה של גבר הולך, הגבר בהחלט הזכיר את הגבר שעמד מולו מנופף באקדח.
"אל תזוז" הזהיר אותו האיש.
מכיוון שלני לא יכל לזוז, הוא החל להסתכל מסביבו, החדר היה מלא בתמונות של גופות. כל אחד נראה כאילו נהרג באכזריות רבה, לני התחיל לחשוש שאת כולם האיש הזה הרג...
"לא אני הרגתי אותם, אל תחשוב את זה אפילו" אמר האיש כאילו קרא את מחשבותיו.
"אז מי כן ?"
"אתה" הוא ענה בשקט.
לני שקע במחשבות.
"היי" צעק האיש "אמרתי לא לזוז".
לני מצא את עצמו בחדר קטן, הקירות היו מלאים בתמונות אבל הוא לא הקדיש לזה תשומת לב, הוא ניסה יותר להסתכל על האיש שעמד מאחוריו עם אקדם.
"מה קורה פה ?" שאל לני.
"אוי אתה, תסתכל על התמונה שביד שלך" אמר האיש.
"כן, הייתי יודע להיזהר ממך גם בלי זה" אמר לני.
"כן, אמרתי לך לכתוב את זה ליתר ביטחון..."
'לא נכון. הוא משקר,' חשב לעצמו לני 'אני לא יודע למה, אבל הוא רוצה שאני אחשוב שהוא אמר לי לכתוב את זה. אני בחיים לא אכתוב משהו שמישהו אחר אמר לי, זה עלול לגרום לי להאמין בשקרים שלך מישהו אחר'.
"תהפוך את התמונה, בבקשה" אמר האיש כשלני הרים שוב את הראש אליו.
'אל תאמין לשקרים של עצמך, הוא אומר את האמת'.
"תסתכל מסביבך" אמר איש שעמד מולו.
לני עמד מול איש גבוה וחסון בחדר קטנטן, אם לאיש לא היה מבט כל כך ידידותי, לני היה חושש.
"אני מצטער..." התחיל לני לגמגם.
"אני יודע," ענה האיש "פשוט תסתכל מסביבך".
הקירות היו מכוסים בתמונות, המון אנשים מתים בצורות די מזעזעות, לני המשיך לעבור עליהם עד שהגיע לקיר שלא היה מלא. היו בו כמה תמונות ומראה.
לני הביט בתמונות, אלו היו תמונות שלו. הוא נראה מאושר. באחת הוא אפילו הצביע על החזה שלו, על המקום שהוא שמר לקעקוע האחרון.
לני עבר למראה, היה חרוט משהו שם למעלה, לני ניסה להתכרז ולקרוא את זה...
'Memento Mori'.
לני עמד בחדר קטנטן, מול מראה והביט בחריטה שעליה. הוא לא הצליח להבין אותה כי היא הייתה בלטינית.
"זכור את המוות" אמר איש שעמד מאחוריו לפי השתקפותו במראה היה שם כנראה כבר הרבה זמן.
לני הסתובב וגילה שהקירות האחרים בחדר מלאים בתמונות מזעזעות. הוא חזר לקיר הלבן וגילה תמונות שלו, הוא נראה מאושר.
"תסתכל על פרק היד שלך" אמר האיש.
'תזכור את סמי ג'נקיס'.
הוא הביט על הקעקוע שעל פרק היד שלו בריכוז רב. כל כך מרוכז עד שכמעט לחץ על ההדק באקדח.
'אקדח. זה אומר שהרגתי מישהו, או שאני צריך להרוג מישהו...' חשב לני והרים את ראשו 'אולי אותו' הביט בהשתקפות במראה.
"תסתכל על היד השנייה" אמר האיש שכנראה הבין מה הוא חושב.
בתמונה נראה האיש ומתחת היה כתוב 'תזהר ממנו'. לני לא הבין למה האיש אמר לו להסתכל בתמונה אם זה רק יגרום לו לרצות להרוג אותו, אבל זה כבר לא עניין אותו.
"תהפוך" אמר האיש.
'אל תאמין לשקרים של עצמך, הוא אומר את האמת'.
"תסתכל על החריטה שעל המראה".
'Memento Mori'.
"זכור את המוות".
"היי לני" אמר איש, הוא ראה את ההשתקפות שלו במראה שהוא עמד מולה. אבל מישהו מה לא היה נראה כאילו הוא נכנס עכשיו.
"אתה מוכן".
"כן" אמר לני, לא יודע למה הוא מוכן, אבל הוא פשוט ידע לענות ככה.
"שב".
לני ישב באמצע חדר קטנטן ומלא תמונות מזוויעות, מול מראה, כשמאחוריו עומד גבר ושם את ידיו על כתפיו של לני.
לני הביט במראה, לידה היו תמונות שלו. החריטה הייתה בלטינית, אבל משום מה הוא הבין אותה.
"זכור את המוות" אמר לני.
"נכון מאוד" אמר האיש וחייך ללני דרך המראה "עכשיו תסתכל על פרק כף היד שלך".
'תזכור את סמי ג'נקיס'.
לני הושיט לאיש שהוא לא הכיר את האקדח שהחזיק. הוא לא הבין למה הוא עושה את זה אבל הוא פשוט הרגיש שככה הוא צריך לעשות.
"כל הכבוד, לני" אמר האיש.
"מי רצח את כל האנשים האלה ?" שאל לני, מביט בזעזוע בקירות.
האיש פשוט שתק.
לני ישב לבד בחדר קטן וחשוך, הוא ניסה להבין מה מכסה את הקירות, אלו לא היו טפטים רגילים.
לפתע קפצה לו מחשבה לראש.
'Memento Mori'.
'בעצם, ממתי אני יודע לטינית ?'
"מה שלומו, דוקטור ?" שאלה האחות כשדוקטור ג' יצא מהחדר ופנה לכתוב דו"ח בתיק.
"משתפר מיום ליום" ענה הרופא בחיוך "אולי יום אחד הוא באמת יזכור אותי..."
יום 83 לטיפול:
המטופל מתקדם יפה. תרגלנו שוב אמון בי ואמון עצמי והוא הוכיח שוב את עצמו. המטופל סוף סוף הצליח להבין את המראה ואת התמונות, צריך להתחיל לעבוד לעומק. להזכיר לו את המוות.
היום הוא אפילו הוכיח נכונות למות ולא להרוג שוב.
עוד אין שיפור בנוגע לזכרונות הלא נכונים לגביי.
הערה חשובה: לכל מי שלא מבין מאיפה הקטע הזה בא לו, חייבים לראות את הסרט 'ממנטו' כדי להבין את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
