גישוש אל תוך ריק מגלה להפתעת כל הצופים שבתוך ריק אין כלום.צליל המשולש יוצר זמזום קל באוויר שממשיך אל תוך הלילה שמאחוריי.
העצים לחים מן הגשם וריח העובש והאדמה הבוצית נכנסים עמוק לנחיריים.
החרקים הקטנים מרשרשים בין העצים סוחבים אגוזים ופירות יער אל תוך נחיליהם כדי לעבור את החורף.
האוויר הקריר מלטף את הנשימה ואדי הבל פה חמים צפים החוצה כעננים.
אני מערבב את הבלילה עד שתהיה אחידה, מוסיף מעט מים ומעט בירה. מקציף הכל היטב עד שנוצרת בלילה קלה ומנופחת.
את התוים שעפים באוויר אני טובל ומיד לטיגון בשמן עמוק (לא ממליץ לעשות את זה למי שלא יודע).
התוים נפלטים בלגטו איטי עם ארומה איכותית. מתבל במעט לה מינור וכמה דיסוננסים שיוצרים הרמוניה מאוד מוגבלת.
המלודיה נמתחת והצלילה העמוקה עדיין מתמשכת. ופתאום מופיעות פניך מול עיניי.
אני פולט אנחת כאב ומביט עמוק בפנים, את רוקנת אותי מכל תכלית ועכשיו את מחפשת מוצא חזרה.
אין לי מקום.
שי.