| 11/2012
אזהרות אדומות
האם כל זה לחינם? איפשהו במרחב הזמן האנושות הזו אבודה. זה עושה לי עצוב, הזמן לא עוצר והדורות שלנו ממשיכים להגיע.
ובסוף הם ישארו כאן בלי חמצן בלי טכנולוגיה, וזה אם לא נגרום למלחמה גרעינית עולמית שאפילו היסטוריה כבר לא תהיה קיימת. רק כמה מנהיגים שהצליחו להציל לעצמם את התחת. והנה אני עומד בפני דילמה ענקית, מה חשוב לי יותר? ואיך אני יכול להחליט אם זה אני או העולם? אני לא איזה גיבור על שיכול להציל את כולם. קיימות בי מילים, קיימים בי רעיונות, והנה אני הולך לאיבוד, מרגיש שאין מי שיקשיב, והאש בתוכי מסרבת להרפות. אני יודע איך זה צריך להראות, אבל איך עושים את זה? איך עושים משהו טוב ומהר ועכשיו בשביל העולם הזה? אני עייף ומרוקן, בלי מקום להשפך בו אני בורח לחשיש ואלכוהול, הם כבר לא תחביב, הם נטל. אני רוצה לדבר אבל פסיכולוגים לא יבינו את החשיבה, ואנשים שכן תומכים בחשיבה הזו מעדיפים להתחבא ולשמור את זה לעצמם, הם מפזרים את זה בלי לשים לב כחלק מהאמונה שלהם איך העולם צריך להראות והם משפיעים מסביב אבל זה לא מספיק עוצמתי. אנחנו צריכים לקום כולם ביחד, לצעוק ביחד, להחליט ביחד, להביא לממשלה איכותית שתשקיע בחינוך. נלמד ילדים מוסר, מה זה אומר להיות בן במשפחה, להיות מעורבים בחיי כל הילדים גם במצוקה וגם בכפית של כסף. נלמד אותם שיוויון אחד לשני בלי הבדלי דת גזע ומין, אמיתיים ולא כמו הדמוקרטיה המזוייפת שקיימת כאן היום. בלי ששרים ירוויחו 50 אלף שקל בחודש כשיש ילדים שאין להם לחם בבית. אנחנו צריכים להראות להם את הצד הטוב של האנושות, ללמד אותם על הטבע ועל כל היופי הזה שקיבלנו, מהאבולוציה או אלוהים או אנרגיות בלתי נראות, תבחרו במה להאמין. הייתי רוצה לדעת שאנשים לא מאבדים את עצמם בגלל כסף, לא מודעים לעוצמה שלהם כבני אדם על עצמם ועל הסובבים אותם. הרצל אמר אם תרצו אין זו אגדה, זה המשפט הכי גאוני שנאמר מעולם. טוב אולי חוץ מתמזוג לי עוד ערק, אבל הפוטנציאל האינסופי הזה שלנו קיים בכולנו, הנשמה שלנו, האנרגיה החייה שלנו, הגרם הזה שנעלם כשאנחנו מתים, הוא בעצם אנחנו. אנחנו לא גוף עם נשמה, אנחנו נשמה עם גוף. ואת כל הצער בעולם אפשר לעצור, עולם בלי גבולות וגדרות, בלי טנקים מטוסי קרב וכלי נשק, עולם של שלווה אמיתית של נתינה ואדיבות ואהבה, וכל זה לא חלום! זה לא עוד דימיון מעוות, עולם כזה יכול להתקיים, דמיינו אותו לעצמכם. דמיינו את החיים שלכם בעולם מושלם, אל תתחילו לשאול שאלות לגבי המציאות, שימו את ההיגיון בצד, ותגידו לי שאי אפשר לדמיין עולם של שלום ואחווה. אני יודע שלא תצליחו, אלה מכם שראו חורבן או חיים שיגרתיים עדיין נמצא עמוק בתוך הקופסא הנורמטיבית ובטוחים שכל מה שלימדו אותם הוא הנכון, אבל יש דברים הרבה יותר גדולים וחשובים מהמצאותיהם של בני האדם. אלה שבאים תמיד לעשות עליך קופה, להוציא אותך קטן, אלה שרוצים את ההון לעצמם ולא אכפת להם על גבי מי הוא נבנה.
העולם הזה צריך אהבה, ויש לכולנו המון לתת, תתחילו לאהוב, אתם לא תצטערו על זה.
שי.
| |
|  כינוי:
שייקה בן: 36 MSN:
תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
