Another Place
עצבים, חוויות ושאר ירקות...
רק עם גוון קצת שונה. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2012
כדוריות אדומות
הזמן האחרון מבלבל אותי. אין בי מנוח. העבודה נמאסה עליי היא הייתה אמורה להיות עד היום. במקום זה יש לי עוד משמרת הערב וחודש שלם של עבודה במקום הזה. ניחא אם העבודה הייתה משתלמת, אבל היא קשה, מעייפת, השכר בו חרא, ואני לא רוצה לדבר על עוד בעיות כי זה לא לכאן. העייפות מצטברת בי, הלילות ארוכים יותר ויותר והשינה מתקצרת. המחשבות מעיקות ועושות לי רע. בהתחלה חשבתי ללכת לטיפול, למצוא עזרה טיפולית מקצועית, החלטתי אני רוצה לבד. אני מנסה לחייך תמיד ולהיות העולם שאני רוצה לראות בסוף, אבל יש דברים שאני לא מצליח להתנתק מהם, כמו מן מנהגים והתנהגויות שלמדתי עם השנים שקשה לי לוותר עליהם. חלק ממני מרגיש לבד, כאילו אין באמת לאן לפנות ועם מי לדבר. החברים רוצים ומנסים אבל אין לי מושג איך להסביר את עצמי בפניהם נכון. ההורים באווט וחושבים שהחיים שלי הולכים לאבדון וכל קשר זוגי שהתחלתי לייצר התפוצץ לי כמו בועה ענקית בפנים. המשכורת לא נכנסת בזמן וזה כבר חודש שלישי שבו אני שבועיים בלי כסף בכלל. הלימודים האקדמיים נראים לי רחוקים ממני כ"כ עכשיו והלחץ מהסביבה ללמוד הוא לא תורם. יש גם דברים טובים מלבד כל ההתלוננויות האלה. אני מוריד עוד במשקל, אני הולך המון ברגל, מחמיאים לי על המראה שלי, אני משקיע יותר זמן במוזיקה שלי (השירים האחרונים שכתבתי כאן בשלבי הלחנה ותיקון טקסט).
הדכאון שלי מחלחל לא משנה כמה חיובי אני מנסה לחשוב הוא תמיד חוזר ואני כבר די אובד עצות, אבל אני יודע שהפתרון יגיע, אני מכיר את עצמי, זה יעלה בראשי וככה יהיה לי הפתרון ביד.אני מודאג ואני מפחד ולפעמים אני רוצה לברוח למקום אחר, להתחיל הכל מחדש. אבל אין לי כסף לכרטיס טיסה, וגם לא דרכון אירופאי.
שי.
| |
|  כינוי:
שייקה בן: 36 MSN:
תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
