אני מאבד את עצמי לאט אל תוך הדירה הזו נכנס לדכאון חסר מוצא בגלל כסף. לא יודע איך לצאת כבר מהברוך הזה, אני אקח הלוואה, אולי הם יהיו נחמדים ויתנו לי להתחיל להחזיר את הקרן רק עוד כמה חודשים ובנתיים לשלם רק את הריבית. אני מקווה שכן.ברקע להקת סטרינגס מטורפת שגורמת לנפש לפזז קצת.
אני מנסה לנגן וכל מה שיוצא זה רק מנגינה אחת, מנסה לכתוב ואני מרגיש תקוע וחסר מילים. אולי זה כי אני כל היום בטלפון ואני שונא את זה.
עידו מבואס, הוא לא מסתכל על הצד הטוב של החיים, שיש אוויר בחוץ, שהשמיים הענקיים האלה הם לכולם ואני לא מצליח לכוון אותו לשם.
הדירה מרווחת ונוחה וניקינו כמעט הכל והעברנו כמעט כל מה שרצינו עכשיו חסר רק כלי עבודה ולהתחיל לתלות הכל ולסדר את זה יפה.
אני מעיף מבט בתמונות שלך ונזכר כמה כבר אז היית חשובה לי ואיך אולי העולם צריך להביא את זה ואולי לא אבל הייתי שמח אם היית לצידי עכשיו. אני רוצה לרוץ ולקפוץ ולשמוח, אני רוצה לשרוק ברחוב, אני רוצה לקפל כביסה ולזמזם. במקום זה אני מתמסטל כרגיל. מעניין אם יבוא השלב הזה בחיים שאני אדע לשים את זה בצד. מצד אחד זה מחבר אותי לעקרונות שלי ולרצונות העמוקים שלי, מצד שני זה מונע ממני את המציאות המעיקה שצריך להתמודד איתה ולעבור דרכה. אני אוהב להרגע להאזין למוזיקה ולדמיין נופים ענקיים שאי אפשר לתפוס גם במצלמות של גוגל. מאגמי מים ענקיים בנוף הרים מושלגים אל מדבר גוסס ועייף שמחפש טיפות של חיים ועד יערות טרופיים עם חרקים ענקיים וזוחלים הזויים וציפורים משונות וצבעוניות ויונקים שלא הייתם רוצים להתקל בהם בדרך לסופר.
באלי שתעשי לי כיף
שי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שייקה