החיים מרגישים לפעמים כמו המשחק הזה שמוצאים בעיתון לפעמים. המון נקודות ממוספרות וצריך למתוח קוים בסדר עולה של מספרים, במרווחים של אחד.
בסוף בנקודה האחרונה מתקבל ציור. הוא לא חייב להיות יפה או מסובך, זה מה שיוצא בסוף. אנחנו עסוקים המון בלראות את כל התמונה שאנחנו שוכחים שיש גם דרך שצריך באמת לדרוך בה וללכת בה. קל לחיות במחשבה שלנו אבל החיים האמיתיים הם ברחוב כאן למטה איפה שהאנרגיה שלך משפיעה על הסביבה שלך. נסו לטייל קצת באחו הקטן והנעים הזה שקיים בתוככם. דמיינו שאתם עושים פיזית את מה שאתם מדמיינים =) זה נשמע טריקי אבל זה נחמד. עצם המחשבה על המציאות תגרום לכם לחשוב במציאות. המוח שלנו הוא נפלא ואדיר מורכב ממליוני ניורונים, קשרים חשמליים וכימיים אינסופיים ואנחנו לאט לאט מפענחים יותר ויותר על המכונה האדירה הזו. בגלל איכותו הענקית ובגלל שהאנושות מאוד מוגבלת לוקח לנו זמן להגיע אל האידיאל הזה אבל הוא אפשרי. זה כמו התחושה של ה"אני" שאני רוצה להיות לבין זה שאני עכשיו. אנחנו תמיד מרגישים רחוקים מהחלומות שלנו מה שמצחיק זה שהם ממש כאן מעבר לפינה. כל המשפטים האלה חייכו אל העולם הוא יחייך בחזרה, דומה מושך דומה, אהבת לרעך כמוך. כל המשפטים האלה לא נאמרו סתם, זה שמתחברים יותר בקלות ללמה אני ככה למה לא אוהבים אותי למה הם ככה למה הדלת נטרקה עליי ולמה נשפך לי סלק על כל הקרטון גרביים (בעיקר לבנות)? אני רוצה לישון בקלות אני חושב שאני עובר למצב שינה על הרצפה, המזרון או מזרן (הפרסומת הארורה הזוווווווו) שלי על הפנים, או שזה סתם אני מאשים אותו וכל אחד אחר היה נרדם עליו בקלות.
האור קיים בקצה המנהרה אבל צריך להתקדם במנהרה ולא לשבת ולקוות שמתישהו המנהרה תגמר.
שי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שייקה