Another Place

חופה תחת חופת שמיים, תחתן שתי משפחות. לכשיצאו משם, יהיו למשפחה אחת.

אני לא יודע מה קורה איתי לאחרונה. סף האמפתיה שלי התעצם כ"כ שהכל מרגש אותי. לשמחה ולעצב.
אני גם כועס בקלות לאחרונה, אני מתפרץ, אבל היום פשוט חשתי אהבה.

היא, חברה ישנה מהצבא, הוא, בעלה, אתיופי. (לא בשביל ההבדלי דת צבע ומין). זו הייתה חתונה צבעונית וקופצנית.

החיוכים לא ירדו לאנשים מהפנים וזקנים התקרחנו ברחבה. קצת קשה להסביר את כמות האנרגיה שליוותה שם את כולם.

הטקס היה ארוך, ככה אמרו. בגדול זה מקרה שאנשים חיכו שהחופה תגמר  כדי שהחתונה תתחיל. קצת מוזר כי הנישואין בחופה. מהות כל האירוע זה החופה. החשיבות והערכיות לרגע הזה, לא יודע איך הוא בעיני אחרים, אבל פשוט משהו מיוחד קורה או קרה שם.

אני מביט בהן יפות מתחלפות מול הנוף, למה לי לגשת דווקא אלייך?

שי.