Another Place

בין עשבי האחו דורך צעד ועוד צעד אל אדמה רכה. ריח רקפות נושב עם הרוח.
השמש מאירה בעדינות על כל המרחב. צבי וצבי לוגמים מים מהפל הקטן.
רשרוש הפרפרים מעצים את החוויה והציפורים מחפשות להאכיל את הגוזלים. השנאי רק מתכונן לחורף ומתרוצץ עם אגוז ובלי כלום לסירוגין.
עם כל צעד נחשפת מולי תמונה גדולה ויפה יותר, ההרים ברקע, כמו בציור.
הדב מגיע, שלומיאל ומוטרד. מתגרד על סלע ענק ליד. מחטט בעשבייה ואוכל המון פירות יער.
השמש נעימה מתמיד מפריחה את כל עלי הכותרת לכיוונה, כאילו מתפללים ומשוואים לשמש.

לפעמים זה עצוב להיות בן אדם.

שי.