Another Place

הצלקות מתחילות להעילם והשיער מתחיל לצמוח. גוון העוור החיוור מתפוגג וצבע השמש מחלחל אל האפידרמיס.

הרוח מנשבת משמיעה רוח נעימה ונוגעת ברכות בפנים. גלי הים נשברים אל מול חוף מוכר וגנוב שנהפך לחלק מהנוף.

העיתון מטפטף על הרצפה כמעט יותר מהר מהגשם והכביסה נרטבת מחדש. דליי המים מתמלאים ביורה המפלח דרכו בחריצי הגג.

שמיכה קטנה ופח של עצים בסלון, הספרים והגיטרה ליד עם תיק וכמה בגדים. החיפוש המאוחר נעלם מול מציאות שיצר האדם, החלום שהתחיל להתממש קרס תחת מציאות אנושית לחלוטין. אנחנו לא מהללים את קדושת החיים מספיק. האיש הזה שרק רצה חיים חופשיים נרמס מתחת למערכת חוקים ורעיונות שאנחנו המצאנו ועיצבנו. הטבע הוא מושלם ואנחנו טבעיים, אבל נכנסנו עמוק לעולם שאנחנו המצאנו ששכחנו כמה אנחנו בני אדם ואנחנו טועים לפעמים. לא תוהים מספיק, כשהכל יתחיל להתפורר וכבר יהיה מאוחר מידי לא יהיה מי שיתקן, הכל ישבר ויכלם כלא היה ורק שרידים של אנושות ישארו כאן. העולם לא יתקן את עצמו, חייבים לעשות צעד חייבים להראות שילדי הפרחים בסיקסטיז לא דיברו זבל, אפשר לחיות בשלום ואהבה הדדית ובלי צורך בגדרות וחומות והעולם יכול להראות פרחוני וצבעוני או פשוט מגוון מתוחכם טכנולוגי ותורם לסביבה שמחזיקה אותנו חיים, מהבטון שפעם היה חול איפשהו שערבבו עם כל מיני דברים ועד הספסל מתכת שגם הייתה גוש אבן והספסל מעץ בל נשכח, שקיים מלא. אנחנו לא חייבים לעמוד בפני ההשמדה של עצמנו, תראו את המציאות הזו, הילדים והנכדים שלכם והנכדים שלהם יסבלו מהתוצאות שלנו, חייבים לעלות באבולוציה, איבדנו את עצמנו ועכשיו מוצאים בחזרה.

אני לא נוהג לעשות את זה, אני נשבע שזה לא בשביל יחס, אלא כי העתיד באמת חשוב לי ואני באמת רוצה לראות אותו שמח ויפה ולא קודר וקשה כמו שאנחנו עושים אותו. אז בכל מקרה, אם התחברתם לחלק מזה או אם אתם חושבים שיש כאן משהו, או אם אתם חושבים שזה שטות והיה בזבוז זמן לקרוא, דברו איתי על זה. מוזמנים לשתף איפה שתרצו אני רוצה שאנשים יחשפו לזה שצריך לעשות צעד, ואם נתאגד מעט נוכל להתאגד הרבה ונוכל להביע דעה אמיתית ולהביא אלפים כמונו איתנו לעולם באמת באמת של כולם ולא של כסף.

בהצלחה.

שי.