גברת עוקץ.

בס"ד.

ראשית, אני מודעת לכל התגובות וההתנגדות מצד כמה אנשים שיקראו את זה, לכן אני מבקשת שתקראו עד הסוף ותנסו להבין מה אני כותבת פה.

שמי עדי, אני בת 16, מאשדוד, לומדת בכיתה י"א. זה יומיים שאני יושבת בבית.

המצב פה הוא לא משהו, באמת. אי אפשר לומר שאני חיה בצל האזעקות ולא מפחדת,גם אם כיפת ברזל (שהוכחה כיעילה) נמצאת בשטח. 

אז אני הולכת לישון, ומתעוררת בבהלה כשאזעקה מחרישת אוזניים מעירה אותי בפתאומיות...אני רצה בחדרי הבית להעיר את האחים ואת אמא,שגם הם עייפים ומבוהלים ויוצאים לחדר המדרגות. אבל זה עוד כלום, כן? הרגעים שאחרי זה...האזעקה נגמרת ואני עוד מספיקה להגניב חיוך שמשדר 'הכל בסדר' לשכנה מלמטה שעוטפת בידיה את הבת הקטנה שלה שרועדת מפחד בתוך ידיה. אנחנו אוליי 12 דיירים בקומה, אך אפשר לחוש את השקט על הבשר, הוא חודר. אנו מחכים בזעף...אני בטוחה שלכולם עוברת במוח באותה רגע המחשבה 'רק שזה לא יפול אצלינו, עלינו, רק שנהיה בסדר'. הרעש של הטיל לא מדלג מעלינו, מעין רעש של מטוס מגשש בעננים...לפעמים הבום מגיע אחרי דקות...אבל הוא מגיע בסופו של דבר. בום מפלח אוזניים. כל פעם אותה הרגשה שהטיל נפל ליד הבית, אותה תחושת חרדה מפחידה. לעיתים אנו כבר בפתח הבית ושומעים עוד בום מפלח אוזניים, ומחליטים החלטה נבונה-להשאר עוד מספר דקות במדרגות. אז כן, זה יכול להמשך כך בלילה, בבוקר (שאני לרוב נמצאת לבד בבית) בצהריים, בערב, זו שגרה. שגרה שבה אי אפשר לצאת מהבית, שגרה שבה אי אפשר ללכת לבית הספר, לעבודה.

אז מה אני עושה כדי להעביר את הזמן?קוראת ספר, נמצאת במחשב, רואה טלויזיה...ופה בעצם מתחילה הבעיה שלי.

יוצא לי לגלוש באינטרנט, פייסבוק טוויטר, אני נתקלת לא אחת בקבוצות של שמאל. אני תוהה לעצמי, איך אפשר? אם אני 'ימנית' מאשדוד, שכל אזעקה אני פוחדת ודואגת לחיילים שלנו, אז השמאל מאשדוד שומע את האזעקה ודואג לערבים? וכן, אתם יכולים להגיד שאני גזענית, אבל אני לא. אני בסה"כ אדם שחושב בהגיון. אני בהחלט מסכימה שלא כל ערבי הוא טרוריסטי, ובהתאם לתגובה שלהם יש את צה"ל שלוחם ברצועה...אבל שאלה לי, הלא כך צריך להיות?הלא אנו צריכים להגן על עצמינו? כבר בהיסטוריה, לחמנו נגד הערבים כדי להגן על עצמינו, כך זכינו במדינה, לאן נעלמו כל העקרונות הללו? איך אדם עם הגיון בריא יכול לחשוב כך? איך נשים בשנות העמידה יכולים ללכת לצעוק על חיילים שלנו???הדבר הזה נשמע לכם הגיוני? איך עם ישראל רוצה שלום עם הערבים, אם הוא עצמו מפולג בתוך עצמו? ימין, ימין מתון, מרכז, שמאל, שמאל מתון, ימין קיצוני, שמאל קיצוני, כל הקבוצות האלה, מה הן אומרות? אני יודעת וודאית את ההגדרות, אך אינני מצליחה להבין מדוע הן מתנהלות בצורה הזאת. הבולטות מבינהן הן הימין והשמאל הקיצוני, שאין לי הצדקה לא למעשיהם של השמאל ולא של הימין. אך יש הבדל ופער בין ההצדקה לפיה אני כותבת פה. ההבדל הוא האידיאולוגיה. אני לא מסכימה עם כך שהימין הקיצון השתמש בהכאת חיילים כמחאה, ואני גם לא מסכימה עם כך שהשמאל בעד ערבים שהחיילים שלנו נלחמים נגדם. ולא משנה מה יגידו, ישראל חיסלו ראשונים, או הגיבו, אין לזה שום הצדקה לדעות השמאל. כ"כ נמאס שאנשים לא רואים מה שלא שקרוב אליהם, הם מפספסים את 'הימים הרעים' של ארגוני הטרור, כשבא להם פשוט משגרים רקטות לעבר ישראל, רקטות שעלולות לגבות חיי אדם. 

והשאננות הזאת, מעניין באיזה מידה הצבא היה קם על הרגליים אם הגראדים היו מגיעים גם לת"א, למרות שאינני יודעת בדיוק כמה זמן יקח עד שיגיעו, אבל בסופו של דבר הם יגיעו. 

ועוד דבר, אחרי שכבר נמאס לראות את תגובות השמאל בפייסבוק או בטוויטר, אני מנסה למצוא את מזלי בטלויזיה...אז בדיוק בשעה 21:00 אני פותחת את הטלויזיה בערוץ 22, וצופה באח הגדול. מה אני אומר לכם...בושה. בושה לי,בושה למדינה, בושה לערוצי התקשורת. בן אדם עוכר ישראל חושף את דעותיו הפוליטיות ולא חס על הקהל בבית. וזה לא נגמר בזה, האחק'ה עורך משימה בה נתבקשו הדיירים להתחקות לאנשי קיבוץ, הדוגלים בסוציאליזם, איזה סוציאליזם הוא שיקף שם בדיוק? סוציאליזם צבוע, נערכת הצבעה על ידי חברי הקיבוץ בה הוחלט שלא! להכניס קוראן לבית 'האחק'ה' ובכל מקרה הכניסו. מה זה בעצם מלמד? ולא משנה מה הסיבה. זאת פשוט בושה למדינה ובושה לאנושות שאנשים כאלה זוכים להכרה טלויזיונית. נו אז מה אם זה מביא רייטינג? באותו זמן בבית יש תושבים שעלולים להיהרג בגלל העקרונות של אותו קוראן, שקורא להשמיד את העם היהודי, ומתבצע ע"י הג'יהאד האיסלאמי שמתאפיין בקנאות הדתית שלו.

לסיכום, אני מכבדת את כל הדעות, אך בהחלט לא מסכימה איתם.

אלו התחושות שלי, ואני מצפה שבמקום לכעוס על המחשבות שלי ולהטיף לי דברים, נסו להיות במקומי. 

אני אשמח אם תשתפו ותפנו, שזה יגיע לכמה שיותר אנשים.

בתודה ובהערכה, עדי מהדרום.