דלת לכיוון העתיד

גם אני חשבתי כמוך..

גם אני חשבתי שכאשר אפרוש מלימודים אוכל להתבגר יותר..

חשבתי שאני מספיק חכמה כדי להיות בלי 12 שנות לימוד ועדיין להצליח כמו כל השאר..

חשבתי?

אתם שואלים את עצמכם למה?

בגללו..בגלל שהוא פרש.. עוד לפניי..

בגלל שהוא היה החבר הרציני הראשון שלי .. בגלל שאיתו היה הכל..

בגלל שהוא נתן לי את הביטחון ללכת נגד כל העולם

בגלל שהוא (!) נתן לי להרגיש כמה רק הוא אמור להיות לי חשוב..

ולא .. שלא תבינו לא נכון. הוא לא שיקר.. הוא לא פגע...

הוא אפילו לא רצה להראות לי את זה.. רק בגלל שהוא שיבח אותי כל הזמן.. ואמר כמה אני חכמה ... כמה אני יכולה לבד...

זה גרם לי לפרוש.. אבל אחרי שהוא נכנס לבית החולים לאחר תאונה קשה ואני .. אני נשארתי די לבד.. כי לא טרחתי בכלל להסתכל לכיוון החברים הישנים שלי או חברים חדשים שרצו להכיר אותי..

אז החלטתי לשקם את עצמי..

לחזור להיות אני.. התלמידה החכמה.. ששום דבר ( אבל שום דבר) לא יהרוס לה את הלימודים.ץ

החלטתי לחזור בחצי השני של השנה ללמוד בכיתה י"ב אחרי ששלושה חודשים לא הייתי בבית הספר, לא חשבתי על בית הספר וכמובן אבל כמובן שלא התגעגעתי....

אחרי זיוני שכל של המשפחה, החברה שעוד איכשהוא נשארה משם ומכל צוות המורים לחזור ליועצת לקבוע פגישה ולהתנצל.. כן.. התנצלתי.... אבל לא מהלב.. רק כדי להראות כמה אני יכולה להשיג כל (!) מה שאני רוצה.. רק כדי להראות לשאר האידיוטים בבית הספר אני פה! חזרתי!

גם אם הם לא ממש שמחים..

אנ ילא אהבתי אותם וכנראה שזה היה הדדי .. את האמת? אפילו לא עניין אותי להתחבר.. עניין אותי רק לעוף מהבית ספר הזה אחת ולתמיד.. וששלא תבינו לא נכון! אין בחורה שאוהבת חברה יותר ממני... שאוהבת לצאת, לבלות..

אבל את זה סיפקו לי במקום אחר..שאפילו לא  הרגשתי צורך את החברים מהבית ספר..

כי הבנות צבועות ! תמיד! ובכל מקום! בגלל זה אני עכשיו מסתובבת רק עם בנים.. את האמת בנות?? זה הכי כיףף תנסוו!

אז עכשיו.. אחרי שיצא מבית החולים לאחר חודש בערך הוא רודף אחריי (שוב)..

אבל לא.. אני כבר לא.. אני במקום אחר... הוא שמח לשמוע היום שחזרתי ללמוד..

הוא שמח לדעת שאני עוד איכשהוא מסתדרת עם אימא שלי.. הוא עוד איכשהוא נשאר הוא....

ולסיכום אנשים...

ותקראו את זה כי הלמעלה סתם לא מעניין (אפילו אותי חח)

אל תתנו לאף אחד להרוס להם משהו.. כי את זה אתם עושים לבד ובלי כוונה.