וואו,
המון זמן לא כתבתי ולפעמים בא לי לכתוב, אבל אני פשוט כבר לא מוצא את המילים.

אני יודע שזה לא הסוף של הבלוג שלי, אבל בכל זאת - בא לי להגיד תודה.
תודה רבה לכם, ישראבלוג, על שנתתם לי פלטפורמה מדהימה לבטא את עצמי מאז גיל 13 בהמון מצבים שבהם לא ידעתי איך לעשות זאת בחיים האמיתיים.
תודה רבה לכל העוקבים והתומכים שלי לאורך השנים שניסו לתת לי פרספקטיבה שונה על המצבים שאליהם נקלעתי ועזרו לי לשרוד ולהתמודד איתם.
(קצת נרקיסיסטי, אבל...) תודה רבה לי, לאדיר הקטן בן ה13, בן ה14, בן ה15 וכו' שלא פחד להעלות את הרגשות והמחשבות שלו על כתב ונותן לי היום את ההזדמנות להציץ לתקופות אחרות בחיים שלי.
תודה, פשוט תודה.

היום, אני בן 24 (עוד רגע בן 25) ואני כבר מזמן לא מי שהייתי פעם.
תפיסת העולם שלי השתנתה לחלוטין, לטוב ולרע.

אני אשמח לכתוב מתישהו פוסט ולעדכן אתכם בעוד חוויות מחיי היום-יום שלי, אבל אני אשאיר את זה לפוסט אחר.

רק תדעו שאני נמצא היום במקום די טוב.

באהבה,
אדירון