החופש הארור הזה הרס לי את השעון הביולוגי! הלילה הוא יום והיום הוא יום, כך שיוצא שאני מוצאת את עצמי יושבת בחדר, אובדת עיצות, מנסה להתרכז בעבודת הקיץ במתמטיקה עם מספר של סחרחורות וכאבי ראש לא מבוטלים.בכל זאת הצלחתי לעשות שבעה תרגילים שלמים בגיאומטריה, שרק באחד מהם ביקשתי עזרה!
[טוב, על מי אני עובדת? חמישה מהם כבר פתרנו בכיתה. אבל היי, גם תרגיל אחד בלי עזרה זה סוג של הישג לילדה עצלנית, גרועה, ומסוממת כמוני!]
היום אכלתי אפילו ארוחת צהריים ב-3 שעות איחור. זאת אומרת, ב-17:00 במקום ב-14:00.
ואם כבר מדברים על כאבי ראש, עצלנות וכאבים בכללי; היום הלכתי לאירובי. כן, גם אני מפתיעה את עצמי בכל פעם מחדש כשאני באמת חוזרת חיה מהאירובי הזה.
זה כבר השיעור ה... חמישי אם אני לא טועה שהלכתי אליו וחזרתי בשלום.
ובכן, כשנסעתי לאירובי ציפיתי לעוד יזע בשיעור הזה, ומאמץ רב מידי שיוביל אחר כך לתפיסת שרירים עד חוסר יכולת לקום מהכיסא [ואפילו לא בשביל אוכל].
אבל מסתבר שטעיתי והיום היה [בפעם השנייה, עליי לציין] "שיעור תופים" במקום אירובי.
אני באמת לא יודעת איך להסביר את זה, מחלקים לנו מקלות תופים וכדורים ענקיים [גדולים ורחבים יותר מהירכיים שלי!] ומלמדים אותנו... לתופף עליהם.
כן, זה לא רק נשמע עלוב. אני באמת לא יודעת למה שיעורי ה"תיפוף" הזה עוזרים, כי טיפת זיעה לא יצאה ממני בשיעור הזה [ותאמינו לי שאפילו מהליכה קצרה ברחוב ביום סטנדרטי - סוחטת ממני כמויות זיעה ש... נו, אין לי מטאפורה עכשיו, עזבו אותי באמ אמא שלכם]. ואפילו לא שתיתי מים [ואני שתיינית גדולה. של מים, כן? אולי בעתיד גם של אלכוהול, אי אפשר לדעת לאן אתדרדר].
וכן, די התבאסתי מהדבר, ציפיתי לאתגר, ציפיתי לרזות לפחות קלוריה היום!
אני חושבת שאוותר במהלך שנת הלימודים על האירובי, אני רוצה ללכת לכל כך הרבה חוגים, להספיק לעשות כל כך הרבה דברים ובכל זאת להשאר עם ממוצע של 93 בתעודה [ואני באמת לא אתנגד גם אם הוא יעלה בכמה נקודות].
אירובי זאת העדיפות האחרונה שלי מכל המלאנתלפים חוגים ודברים שאני מתכננת לעשות השנה. ואולי בגלל שספורט תמיד היה עדיפות אחרונה אצלי [חוץ ממתמטיקה, עליי לציין!] אני נראית כמו בטטה [ובורה גמורה בכל הקשור למספרים ולסימנים מוזרים כמו זוית ישרה, פונקציות, וואטאבר].
שנה שעברה רציתי בכל מאדי ללכת לחוג טניס. אמרתי את זה לאבא שלי והוא אמר את המשפט הבא: "טניס לא מתאים לך".
טניס לא מתאים לי? אבאל'ה, עד שאני רוצה להזיז את התחת השמן שלי ואפילו לחטב אותו אתה אומר ש"טניס לא מתאים לי"? מה זה אומר בכלל? איך חוג לא יכול להתאים לי? זה לא בגד, זה חוג! ולא שאני אפתח את זה לקריירה מקצועית או משהו. ואם טניס לא מתאים לי, אז מה כן?
להורים שלי יש פיצול אישיות חמור ביותר. קודם כל בקשר לעיסוק בספורט. הם תמיד אומרים לי שאני צריכה לעסוק בספורט כי אחרת אהיה בעתיד זקנה מנוונת עם גוף מדלדל ואף אחד לא ירצה אותי. אבל עד שבאמת רציתי ללכת לחוג טניס [שאם אני לא טועה, זה גם סוג של ספורט] אבא שלי החמוד והמפרגן, מחליט ש"טניס לא מתאים לי". כנראה זו חלק מהביקורתיות הפולנית השנואה עליי כל כך.
כשאני באה לאכול אצל סבתא שלי בדרך כלל אבל אני לא רעבה הם אומרים: "אבל ג'ין, סבתא טרחה, את צריכה לאכול" אבל כשאני רוצה תוספת של משהו או קינוח אחרי האוכל הם אומרים: "אבל ג'ין, את משמינה בקצב מטורף, אנחנו לא רוצים שתייהי בעודף משקל קטסטרופאלי".
איי איי איי, מה אעשה עם חיי?
וכמה סוגריים כבר היו לעזאזל בפוסט הזה? אני משערת שזה רק בגלל השפעת השעה המאוחרת על המוח ההו כה שופע שלי.
ג'ין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
