טוב, פוסט חדש עם רק בקשה אחת כרגיל...
בפוסט הזה יהיו כמה חידושים...
קודם כל בגלל שכבר יש לנו 3 מנויים תהיה היום חבילה למנויים, ודבר שני בגלל שהייתה רק בקשה אחת ולא היה לי רציתי לתרגם עוד שיר, היום אני אפרסם גם סיפור שכתבתי רק כדי לראות מה יהיו התגובות שלכם. אם אתם תרצו שאני אפרסם עוד סיפורים שאני כותבת אז אתם מוזמנים להגיד ואם הרבה אנשים ירצו אז כל שבוע יעלה גם סיפור קצר (לא סיפור בהמשכים, אלא כל פעם סיפור אחר...) אז נתחיל?
Wake me up when September ends:
Summer has come and passed
The innocent can never last
wake me up when September ends
like my fathers come to pass
seven years has gone so fast
wake me up when September ends
here comes the rain again
falling from the stars
drenched in my pain again
becoming who we are
as my memory rests
but never forgets what I lost
wake me up when September ends
summer has come and passed
the innocent can never last
wake me up when September ends
ring out the bells again
like we did when spring began
wake me up when September ends
here comes the rain again
falling from the stars
drenched in my pain again
becoming who we are
as my memory rests
but never forgets what I lost
wake me up when September ends
Summer has come and passed
The innocent can never last
wake me up when September ends
like my father's come to pass
twenty years has gone so fast
wake me up when September ends
wake me up when September ends
wake me up when September ends
תרגום השיר:
הקיץ בא הלך
התמימות אף פעם לא תעלם
תעיר אותי כשספטמבר יגמר
כמו האבות שלי שמתו
7 שנים עברו כל כך מהר
תעיר אותי כשספטמבר יגמר
הנה בא הגשם שוב
נופל מהכוכבים
סופג את הכאב שלי שוב
הופך אותנו למי שאנחנו
בזמן שהזיכרונות שלי נחים
אני אף פעם לא אשכח את מה שאיבדתי
תעיר אותי כשספטמבר יגמר
הקיץ בא והלך
התמימות אף פעם לא תעלם
תעיר אותי כשספטמבר יגמר
תצלצל בפעמונים שוב
כמו שעשינו כשהאביב התחיל
תעיר אותי כשספטמבר יגמר
הנה בא הגשם שוב
נופל מהכוכבים
סופג את הכאב שלי שוב
הופך אותנו למי שאנחנו
בזמן שהזיכרונות שלי נחים
אני אף פעם לא אשכח את מה שאיבדתי
תעיר אותי כשספטמבר יגמר
הקיץ בא והלך
התמימות אף פעם לא תעלם
תעיר אותי כשספטמבר יגמר
כמו האבות שלי שמתו
20 שנה עברו כל כך מהר
תעיר אותי כשספטמבר יגמר
תעיר אותי כשספטמבר יגמר
תעיר אותי כשספטמבר יגמר
קישור לשיר:
הקישור הוא לגרסה עם מילים בגלל שלא מצאתי גרסה אחרת ששומעים בה טוב של זה... אם מישהו מוצא אחת שיגיד לי ואני אשנה את הקישור...
הסיפור שכתבתי: טוב אני יודעת שהסיפור קצת מוזר אבל אני רציתי לדעת מה אתם חושבים...
היו לי חיים נורמאלים, עד שזה קרה. אפילו חיים נורמאלים מדי. תמיד רציתי שמשהו יקרה. כל יום ביקשתי מאלוהים שיעשה שיקרה משהו מעניין בחיים שלי בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע, שפשוט יקרה. שאני לא ארגיש שהחיים שלי מתבזבזים שהם לא שווים כלום כמו שאני מרגישה עכשיו. תמיד הרגשתי שאני מיותרת, שאף אחד לא ישים לב אם יום אחד אני אעלם ולא אחזור יותר. תמיד חשבתי שלאף אחד לא אכפת ממני, עד שהוא בא. ביום הראשון שהוא הגיע כבר הרגשתי שאני מתאהבת בו. הוא לא היה יפה במיוחד או חכם במיוחד פשוט היה בו משהו שאהבתי. לא הייתי ילדה שמתאהבת בקלות, ובנים לא אהבו אותי אף פעם . לא הייתי מדברת איתם, וגם לא רציתי. אבל כשהוא הגיע הכול השתנה. ישר התחלתי להסתובב עם בנים לשאול אותם כל מיני דברים בשיעור ובעיקר לנסות ליצור איתם קשרים ולנסות לגרום להם לחבב אותי ולחשוב עלי דברים טובים, ואולי גם להגיד אותם לידו. לא ידעתי אם הוא מחבב אותי גם, ועכשיו אני כבר לא בטוחה שהוא באמת חיבב. חודשים שלמים עברו בציפייה שלי למשהו שיקרה, שהוא יבין שאני אוהבת אותו שהוא יפעל. אבל הוא לא פעל, הוא המשיך בשלו ואני המשכתי בשלי. יום אחד החלטתי שאני לא רוצה לחכות לו יותר. הלכתי אל אחד הידידים שלי שכבר השגתי עד אותו הזמן, ושאלתי אותו אם הוא יודע מה דני חושב עלי. הוא לא ידע. האמת שלא היה לי אכפת מה הוא יאמר, כבר ידעתי בדיוק מה אני הולכת לעשות. המשכתי בשלי, נחושה לגרום למשהו לקרות, להשתנות ולהפוך למשהו טוב יותר. הלכתי אליו ישירות ושאלתי אותו אם הוא מחבב אותי, אף פעם לא ידעתי שיש בי את האומץ הזה. הוא לא ענה הוא פשוט הסתובב והמשיך הלאה. לא ידעתי מה לחשוב וחיכיתי. עברו ימים שהרגישו לי כמו שנים ובסוף הוא בא אלי בהפסקה ושאל אם אני רוצה לצאת איתו פעם. אין מילים לתאר כמה הייתי מאושרת כששמעתי את מה שהוא אמר. ואז הכול התחיל. יצאנו ביחד כמה פעמים וכבר היה ברור לי שאני לא סתם דלוקה עליו, שאני באמת מחבב אותו ושאולי אני אפילו אוהבת אותו, אבל לא ידעתי מה הוא חשב. כשעברו כבר כמה חודשים הרגשתי שהיחסים בינינו לא יכלו להיות טובים יותר, ודיברתי על זה עם חברה שלי. הייתי כל כך מאושרת שלא שמתי לב למבט שהיה לה בעיניים כשדיברתי עליו. מבט שהיה מלא בחרטה ובייסורי מצפון, אבל אז היא עוד לא אמרה לי כלום, היא חשבה כנראה שהכול יסתדר מעצמו. אבל שום דבר לא הסתדר, ובסוף היא החליטה לספר לי. ישבתי המומה במשך כמה דקות וכשעיכלתי מה שקרה ישר הלכתי אליו. כבר לא יכולתי לשלוט במעשים שלי. זה היה כאילו שאני מסתכלת על משהו שקורה מהצד ואין לי שום שליטה עליו. הלכתי לבית שלי ולקחתי את האקדח שהוא קנה לי למקרי חרום. ככה הלכתי אליו ושאלתי אותו אם זה נכון. כשהוא ראה את המבט בעיניים שלי הוא כבר ידע שהוא לא יוכל לשקר לי וסיפר לי את כל האמת. אחרי זה הוא התחיל לספר לי שהוא ממש מצטער, ושזה היה חד-פעמי ושהוא חושב שהוא אוהב אותי. לא ידעתי אם להאמין לו. כבר הוצאתי את האקדח וכיוונתי אותו עליו, אבל לא יריתי. הוא המשיך לדבר, להתנצל אבל אני כבר לא הקשבתי לו. ידעתי שהוא מדבר אמת, וחשבתי שבעצם הכול באשמתי. הרי אני אותה ילדה שביקשה לפני שהוא הגיע שמשהו יקרה בחיים שלה גם אם הוא טוב וגם אם הוא רע. אולי מבחוץ הרגשתי שהוא מספיק לי אבל מבפנים עדיין רציתי משהו מעניין יותר, עדיין רציתי משהו שאני אוכל לכעוס עליו, לדבר עליו, לשנות אותו. במהלך כל המחשבות האלו הסתכלתי עליו. ראיתי אותו קולט את האקדח שמכוון אליו ומשתתק. הוא לא ידע מה לחשוב, ולמען האמת גם אני לא ידעתי. ככה עמדתי במשך כמה דקות בידיעה גמורה שמישהו הולך להיפגע מהאקדח הזה ושאין לי שליטה על זה. בראשי עברו כל הרגעים שלנו ביחד, כל הפעמים שאמרתי לו שאני אוהבת אותו והוא פשוט שתק, כמו בפעם הראשונה שנפגשנו. לא ידעתי מה לחשוב. עמדתי שם בשקט ולא הצלחתי להחליט במי לירות.
וחבילה למנויים כמו שהבטחתי: טוב החבילה היא של שירים של טיילור סוויפט כי יש הרבה שירים שלה שאני אוהבת אבל אם אתם רוצים אתם יותר ממוזמנים לבקש זמר אחר או להקה אחרת שעליה אתם רוצים שאני אעשה חבילה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: