פורטרט עצמי

היום היה לי בסדר. לא היה כיף מאוד, אבל היה בסדר.

למדתי רק חמש שעות (ולא הייתה לי שעת אפס!!) ובהפסקות היה ממש מצחיק..

אבל, בדרכי הביתה בעודי הולכת על הדשא הגדול (יחסית) ולא שמה לב לכלום... ספלאש!  רגל ימין שלי נכנסה לתוך שלולית

בוץ, והיא, חלק מרגל שמאל, ונעל האולסטאר המושלמת שלי היו מכוסים בבוץ. רציתי לצעוק על מישהו. זה היה ממש מעצבן!

בעודי מדדה הביתה, ומקווה שאף אחד לא שם לב לרגל המטונפת שלי, התחלתי לצחוק. בחיאת, למי זה עוד יכול לקרות חוץ ממני??

אני כזאת מוכשרת שאני פשוט  אלך לתוך שלולית הבוץ. בעודי מגחכת לעצמי, פגשתי בתחנת האוטובוס שתי בנות שאני מכירה, וסיפרתי להן

מה שקרה עכשיו, וכולנו התפקענו מצחוק. ואני מסכימה, זה מצחיק! אני חושבת שצריך לדעת לצחוק על עצמך.

המשכתי לי הביתה כי הכף רגל שלי הייתה מלאה בוץ וממש רציתי להוריד את הנעליים והגרביים, שנזכרתי שגם הגרביים החדשות שלי

והחמודות ביותר התלכלכו קשות. ואז, נזכרתי. היום, לבשתי את הגרביים שעליהן כתוב: LUCK.