פורטרט עצמי

פעם בימי הביניים או מתי שזה לא יהיה היו את כל השמלות הנפוחות האלו ואני הגעתי למסקנה שהן מגניבות ביותר לציור או פיסול.

אז אני (כי אני בחוג פיסול) החלטתי לפסל אחת. היום בבוקר נפגשנו אצל ר' המורה לארוחת בוקר (אנחנו קבוצה מצומצמת וכיפית) ולעבודה.

התחלתי לעבוד על הגברת (או מאדאם) והלך לי טוב מאוד. חוץ מהעובדה הקטנה שהיא שוקלת 3 טון (והכל בגלל השמלה) ושנשבר לה הראש,היד והגב בדרך הביתה (הבאתי אותה הביתה כדי לעבוד עליה). קודם החלטתי שאני עושה אותה בסגנון: מאדאם דה פומפדור. עם תסתכלו בגוגל ותחפשו תמונות ( ציורים) שלה ושל מרי אנטואנט למשל, תראו שהן לא הכי יפות אבל יש להן שמלות נהדרות ( אך קשות טיחו ) לפיסול.

אני עכשיו אלך לעבוד עליה ועעצב לה שמלה ענקית ויפה.. אני צריכה לאהוב לפחות עבודה אחת שלי, לא?

למרות כל הקושי שבדבר, זה יהיה מדהים. אני מקווה.

ותודו, זה שם מגניב...

היום ואתמול בערב היה לי נחמד לשם שינוי... וגם לא היו חרקים...

אתמול הלכתי לישון אצל חברתי הטובה ט' והיה ממש מגניב :) (ולא אני לא כותבת רק כי אני יודעת שהיא תקרא את זה) ראינו הארי פוטר 4.. רוברט פטינסון המדהים עם המבטא הבריטי הסקסי שמת בסרט () והשחקן השני בדוקטור הו... ממש התחרפנתי שהבנתי מי זה... חח.. ושכחתי (סליחה..)איך קוראים לאח שלה... אופס.. אני לא בטוחה שהיא אמרה לי..

הלכנו לישון בארבע ומשהו בערך..בגלל שדיברנו מלא (: וגם טחנו פופקורן וענבים.. והם שניהם אמרו לי שפופקורן עם שוקולד זה מגעיל! חוסר טעם...

קמנו בעשר כי הייתי צריכה להיות בבית ב12 כי הלכנו למסעדה עם המשפחה.. היה טעים ביותר (:

למרות שאחרי הארוחה בקושי יכלתי לזוז וללכת משם היה אחלה.

הגענו הביתה בשלום ובלי להקיא, ולאחותי נמאס מהעובדה שאין פונטים יפים אז אמרתי לה שיהה לה קשה להוריד הכל מחדש.. היא מסתכלת במבט שדורש שהיא תרים גבה אבל היא לא יודעת (אני כן!!) ואמרה לי שזה מדיסק. ישר צרחתי: ה-ל-ל-ו-י-ה-! בצלילי המוזיקה סטייל :)

עכשיו אני כותבת לכם כי רק אני ואחותי הקטנה בבית אז יש לי הזדמנות..

נ.ב. כשהייתי אצל ט' היא קרעה לי את הצורה בפלייסטיישן.. פעם ראשונה ששיחקתי במשחק הזה!! חכי חכי ט' חכי חכי...

נ.ב.ב. עם הפוסט ממש משעמם, אני ממש עייפה...

נ.ב.ב.ב. עכשיו דיברתי עם ט' והיא אמרה לי את השם של אח שלה.. סליחה ב'! (:

היום הוא עוד יום לא משהו. הוא התחיל שהעירו אותי מוקדם, אחרי שהלכתי לישון ב3 ונסענו לע'. כשנושעים לע' יודעים שיכאב לך, אז התכוננתי מראש. הגעתי מצויידת בספר ובמצב רוח עייף.

אצל ע' לא היה כל כך נורא כי אנשים אחרים סבלו יותר.. זה גרם לי להסתכל על המצב בצורה שונה :)

אז הלכנו לסבא וסבתא שם טחנתי בהנאה שניצלים ודיסקסתי עם דודתי ש' על כמה שהאנשים העשירים בחו"ל (הרבה מהם אבל לא כולם) במיוחד אלו שמופיעים בתוכנית עקרות בית אמיתיות מפונקים חסרי מוח.

עכשיו אני בבית בודקת שנייה מה השעה כי אני צריכה ללכת ( ) ולפגוש את חברתי הטובה י' וביחד אנו הולכות לחזרה מייגעת בג'אז כי החליטו שאנחנו נופיע מול כל ביה"ס בתחילת השנה. נהדר. פשוט נהדר.

בחזרה אני אמתח כל שריר שאני יודעת שקיים ורוב הסיכויים שאכיר כמה חדשים.

הדבר היחידי שהיה טוב היום היה ששיחקתי במשחק טיפשי בפייסבוק שבו הארנב החמוד שלי קופץ בשמחה שאני נכנסת וצועק: יו יו יו!

איכשהו, אני תמיד מוצאת את עצמי צועקת על מישהו או משהו. היום זה היה החרק.

כשאני מתקלחת, אני שונאת שיש חרקים בחדר אמבטיה. הם לא יודעים מה זה פרטיות?

היום הייתה לי חרא מקלחת:

 א. נגמר השמפו

 ב. המרכך מסריח

ג. אין מים

ד. חרק מעצבן החליט ללכת על הקיר שלידי

עם כל השלושה הראשונים אני עוד יכולה לחיות. אני די רגילה...

אבל עם החרק אין סיכוי. אם יש משהו שאני שונאת יותר מבנות פרחות עם כל החזה בחוץ, זה חרקים..

כבר נפלתי מכיסא בגלל פרפר לילה טיפשי, והלך לי הגרון והשינה הטובה פעמים רבות בגלל ג'וקים.

מצאתי את עצמי מקללת את החרק שהולך לו שם להנאתו וצועקת לו שאני אהרוג אותו עם הוא ימשיך ללכת בשפות שונות.

למזלי או ליתר דיוק מזלו, הוא לא נגע בי.

אוף, אני שונאת חרקים.