~שם של בלוג~

אני לא יודעת אם קראתם או לא, אבל במומלצים מופיע כרגע קטע של ילדה* בת 15 שטוענת בפוסט שהיא לא מוכנה ללכת לצבא. מה שאמרתי עכשיו נשמע די קר, אבל לא הייתה לי דרך להגיד את זה יותר טוב, פשוט כי אני לא מסכימעה עם הדרך שלה. כדאי לכם לקרוא את הפוסט, פה, כדי שתבינו על מה אני מדברת.

היא לקחה את הצבא למקום כל כך לא נכון...

הצבא? נועד כדי לעשות שלום. זה טיפשי לגמרי, אבל זה נכון. אני מאוד ליברלית, לא שונאת ערבים, תומכת גדולה בשלום, ועדיין - אני אעשה צבא. לא סתם, אני אהיה קרבית. בתקווה לזה שאני אהיה טייסת.

החובה הזאת למדינה, זה לא משהו שהחליטו עליו כי התחשק להם. יש לנו הרבה אויבים, זה לא סוד. אנחנו צריכים צבא טוב כדי להתגונן, וכדי לפחות לנסות לעשות שלום. כי הרי לצערי, ולצער הרבה אחרים, אף אחד בחיים לא יעשה איתנו שלום סתם ככה, גם אם ניעתן לו כמות שטחים עצומה ואזרחות ישראלית לכל מבקש (כמו שאמרתי - אין לי בעיות עם ערבים אבל אלו דברים ידועים. פשוט עובדות.).

הצבא נועד כדי להגן. כדי לעשות שלום. כדי לדאוג שנהיה פה.

אם אותה הילדה לא תלך לצבא, איבדנו חלק. איך היא קראה לזה? איבדנו בורג במכונה. והמכונה תמשיך לעבוד, אבל פחות טוב. המכונה הזאת שבה איבדנו בורג, זאת לא מכונת הרג. ממש לא. זאת מכונת שלום. מכונת שלום בתחפושת ירוקה-חומה. הלוואי שהמכונה הזאת לא הייתה נדרשת כלל, אבל אין פה ברירה אחרת.

סליחה, ילדה, פנייה אישית אלייך - אבל יש לך פיתרון יותר טוב מהמכונה הזאת?

*ילדה כי היא כזאת. גם אני ילדה, יותר קטנה ממנה אפילו. בת 14 סה"כ.