~שם של בלוג~

החלטתי שאני רוצה להופיע בציטוטים של ישראבלוג.

כמובן שזה לא יקרה, ובגלל זה היה לי ויכוח עם עצמי. הנה הוא לפניכם:

אני: אני רוצה להופיע בציטוטים של ישראבלוג!

עצמי: בשביל זה את צריכה לרשום משהו מצחיק.

אני: משהו מצחיק.

*סטגדיש*

עצמי: זה היה עלוב.

אני: וזה שקוראים לך עצמי זה לא עלוב?

עצמי: היי, את הטיפשה שקראה לי 'עצמי'! אני פרי דמיונך!

אני: אני טיפשה? את טיפשה!

עצמי: לא, את!

*הולכות מכות, או, כמו שכותבים בבועות דיבור היפניות כשיש שני אנשים שנלחמים והם נמצאים בהתגוששות (מילה מצחיק זאת התגוששות): ^!#$^&@%*!^#&**

זה הסוף. תצטטו אותי!!! אתם לא חייבים.

בדיוק חזרתי מהטיול השנתי, אבל רציתי לכתוב על זה עוד לפני שיצאתי.

אני לא מאמינה כמה אנשים יכולים להיות רעים ודוחים.

העולם כבר רגיל לשמוע סיפורים קשים, אז כבר לא אכפת. אנשים הפכו להיות חסרי רגישות ואמפטיה, חסרי כבוד לכולם.

הם חושבים שאם זה כבר קרה, עכשיו זה בסדר אם זה יקרה שוב, סיפור גורר סיפור, פשע גורר פשע.

לי אישית זה מאוד קשה. כמה שאנשים לא בסדר, אני לא יכולה לקבל את זה. אני נפגעת כמעט באופן אישי ממקרים כאלה, וכל מקרה כזה גורם לי לחשוב על המון נושאים שמתקשרים.

הגיע הזמן לעצור את כל זה.

אני לא אומרת לכם לעשות שום דבר, אבל מינימום: אם אתם רואים מקרים של אלימות מכל סוג שהוא - דווחו למשטרה או לאנשים שיוכלו באותו רגע לעזור!

אל תישארו אדישים, אני מבקשת את זה ממכם באופן אישי.

בקשר לשורות הראשונות:

אם אתם לא רואים את סרטון לחצו כאן.