הבלוג של שופי

 אני מרגישה הקלה ושימחה. אפשר במובן מסוים להשוות את זה ללידה. היו לי הרבה התלבטויות. הגעתי להחלטה לא מייד. מה מידת החשיפה? איך אני אכתוב דברים על בן זוגי בידיעה שהוא קורא מה שאני כותבת? איך זה ישפיע על היחסים בינינו ? מה אם משפחה של בעלי תגלה שאני כותבת בלוג ואיך הם יקבלו אז את דבריי? מה מידת הצנזורה עצמית? עד כמה אני יכולה להיות פתוחה וכנה באמת ובכל זאת להישאר אני עצמי? שנים מאז נעוריי ניהלתי יומן אבל יודעת שזה באמת שייך רק לי ואולי קצת להיסטוריה במובן הפרטי שלי. ידעתי גם שבעלי לא יוכל לקרוא את זה לעולם משום שזה כתוב ברוסית.

 האם יקבלו אותי ברצינות עם טעיות שלי בעברית ששינם בשפע וכנירה גם יהיו? האם זה בכלל מעניין מישהו? האם הדברים שלי בנאליים למדי?

  כאן המקום, בדיוק כמו אחרי לידת בני להודות לשתי "המיילדות" שלי,  החברות הנפלאות ג'וליאנה וביילע שנתנו לי את הביטחון העצמי והשראה ושיכניעו אותי שאכן יש לי מה להגיד. בזכותן גיליתי גם שאני למרות הכול מעדיפה לכתוב בעברית. החלטי שאני לא מסתכלת לאחור ופשוט קופצת בתוך האוקאנוס הזה. מה שיהיה יהיה. אני כאן.