הבלוג של שופי

אני חושבת שרוב הנשים הן די דומות. רובינו אוהבות קניות, משקיעות בהמראה החיצוני שלהן, בגדים, ,קוסמטיקה ,טיפול בשער – אלה הנושאים יומיומיים שלנו פחות או יותר. עוד לא פגשתי בחורה או אישה  שלא הייתה מתעסקת עם משקלה. אפילו הרזות שבינינו.

מאז הריון עם פושקין הפסקתי להיות כזאת.

תמיד היו לי תסביכים, תמיד התביישתי מעצמי, מהגוף שלי , מהפנים שלי, מהמראה הכללי שלי. במיוחד בהשוואה עם בנות אחרות. היה לי ברור למה אין לי הצלחה עם בנים בתקופה שלכל החברות שלי היו חברים.

עברו שנים. התחילו החתונות. אחרי כל חתונה שלא יכולתי להתחמק ממנה, מבול דמעות ודיכאון.

יום אחד קמתי ואמרתי לעצמי: די, מספיק, לא רוצה להיות יותר מצוברחת, ולא רוצה להרגיש את עצמי יותר גרועה מאחרים. שיניתי תסרוקת, שניתי סגנון לבוש וכו'. התחלתי לקבל מחמאות רבות ולשים לב למבטים רבים ברחוב, וגם לקבל הזמנות לדייטים.בגיל 28 הרגשתי טוב יותר עם עצמי מאשר בגיל 18. באותה תקופה הכרתי גם את בעלי.

ביחד עשינו ספורט וגם למרות שלא הייתי ממש בדיאטה חזקתי את עצמי באוכל. אני חייבת להודות שאני לא אוהבת ירוקות חוץ מעגבניות ומלפפונים, מבחר של פירות לא מגוון אצלי במיוחד. אבל... אני מתה על ממתקים, מאפים, עוגות, מיונז, לחמניות וכל דבר מטוגן. את המשפט: "בהריון מותר לאכול הכול, תפנקי את עצמך" לקחתי באופן מילולי. תכנתי כל מה שאני אוהבת למרות האזהרות קרוביי שאני  מגזימה למרות מצבי. פושקין נולד, התירוץ לאכול הכול נגמר, אבל כבר לא יכולתי לעצור. כתוצאה מכך, עודף משקל, שנאה עצמית, הזנחה כללית וכפיצוי על התסכול – צריכת ממתקים ומאפים מוגברת. בכיתי לחברות, אבל לא הצלחתי לעשות עם עצמי כלום.

לפני כמה חודשים הכרתי בחורה בשם א'. התיידדנו. בשלב מסוים התחלנו לדבר על המשקל. א' סיפרה לי שהיא אוכלת לפי שיטת שומרי משקל ורזתה ב-15 קילוגרם. א' התנדבה גם להסביר לי את השיטה. האמת שהתלבטתי, מצד אחד כמעט שנתיים אחרי הלידה אני שוקלת 10 קילו יותר, מצד שני קשה לוותר על תענוגות החיים. אני מודה לא' על כך שהיא הפעילה עליי לחץ מתון ושכנעה אותי לנסות. היום אני מציינת בדיוק שבוע מאז שהתחלתי. היום גם נשקלתי בפעם הראשונה וכבר יש ההישג הראשון – קילוגרם אחד פחות. לא באתי כדי לעשות פרסומת לשיטה, אבל אין מה לעשות, היא באמת עובדת. אני אוכלת מספיק וגם טעים, יחד עם זאת הורדתי בצורה דרסטית כמות הסוכר וקמח בתפריט יומי ימי שלי.

    קילוגרם אחד שינה בי כל כך הרבה. פעם הראשונה בשנתיים האחרונות עשיתי טיפול פנים, התחלתי להתאפר, עשיתי תסרוקת חדשה וצבעתי שער. סידרתי ציפורניים ושוב התחלתי להרגיש את עצמי נשית. אני שרויה במצב רוח מרומם.

  לתהליך  שהתחלתי הודות לא' יש כמה מטרות. מטרה הכי פשוטה ומובנת – לקנות לעצמי שמלה חדשה ולא להרגיש בה כמו דוב מחופש. המטרה מורכבת יותר היא להוכיח לעצמי שוב שאני יכולה רק אם אני רוצה והכי חשוב – שוב להתחיל לאהוב את עצמי. אני יודעת במיליון אחוז – אם יהיה לי טוב עם עצמי, יהיה טוב גם לסובבים אותי.