אני אימא מאד מודעת. המודעות שלי התחילה עוד לפני הולדת פושקין לגמרי במקרה. הייתי צריכה לבחור קורס השתלמות במכללה בה אני עובדת. לא מצאתי שום דבר מיוחד ואז עצרתי את הבחירה על קורס שניקרא "משפחה על פי אדלר". היום אני מבינה שמכל לימודיי שלמדתי אי פעם זה היה קורס אולי החשוב ביותר בחיי. לא אכנס לפרטים, הוסיף רק שמיכל דליות הידועה בתור סופר ניני עובדת על פי עקרונות האלה.
לכן כשהחברה הקרובה הציעה להצטרף לקבוצת הורים לפי שיטה אדלריאנית, למרות המרחק לא מבוטל מביתי, הסכמתי כמעט בלי התלבטות. אתמול היה השיעור השני, כרגיל חשוב, מעניין, נותן חומר למחשבה. דיברנו על המון דברים, בסוף השיעור המרצה הסבירה לנו על דגם אפרת.
אפרת זה אומר – א-אירוע, פ – פירוש, ר-רגש, ת- תגובה. הנה הדוגמה. ילד אמר לאימו "לכי מפה". זה אירוע. פירוש של אימא – הילד לא אוהב אותי, רגש –עלבון, תגובה – כעס. זה אומר שאילו פירוש היה אחר, אז גם רגש ותגובה היו משתנים. כמה פשוט וגאוני! קשור לא רק ליחסים בין הורים וילדים, אלא לכל סוג יחסים בכלל. כמה פעמים אנחנו פועלים מתוך דחף רגעי בלי אפשרות לעצור לשנייה ולחשוב , אולי אנחנו טועים. כמה עצבים, סכסוכים ומריבות היינו יכולים לחסוך אילו רק היינו מודעים לזה!
כמה פשוט וכמה לא פשוט, אבל כמה שווה לנסות!
רק עדכון קטן. שבועיים האחרונות לא היו קלות לנו בכלל. קרו יתר מדי דברים רעים בבית אחד. פיטרו את בעלי מעבודתו, גנבו מספרי כרטיסי אשראי שלנו וניסו להשתמש בהם לצורך קנייה ענקית על חשבוננו, בעלי נכנס בכלב ענק שהופיע פתאום על הכביש, התוצאה - כלב הרוג ורכב הרוס.
אבל... בעלי מצא עבודה חדשה, הודות לערנות של עובדי ישראכרד גנבים לא הצליחו לנצל את כרטיסי אשרי שלנו, ובתאונה כלב נהרג אבל בעלי נפצע קל מאד בלבד.