פושקין בן שנתיים וכמעט ארבע חודשים. בזמן האחרון התחיל לדבר ועכשיו כבר בלתי אפשרי לעצור אותו. מה שמדהים אותי שבגיל הזה הוא כבר יודע להבדיל שאיתי מדברים רוסית ועם אביו עברית. לא שפושקין יוצא מן הכלל, מסתבר שהילדים בגיל הזה כבר מבדילים בין שני השפות. כמובן שהוא גם מערבב את שתיהן. אני בעצמי מדברת במין תערובת מוזרה של עברית ורוסית ולכן הערבובים שפושקין עושה נראים לי טבעים לגמרי.
יוצאים לו גם דברים מצחיקים. סבתא שלנו חולת נקיון. פושקין מתהלך בבית ומצביע לכולנו על הליכלוך. אוי וואי אם לא מנקים. אז מקבלים סקנדל. שלשום הוא הצביע על איזה ליכלוך ואמר רק מילה אחת: "זוועה". חשבתי שלא שמעתי ברור וביקשתי ממנו לחזור עוד פעם. המילה שהוא אמר הייתה בדיוק כמו הראשונה. הוא גם מצא דרך מיוחדת משלו להגדיר את הנשים בגיל מסויים. בתרגום מרוסית זה נשמע כ-"אישה-סבתא".
אתמול קיבלתי ממנו . מחמאה מאד מרגשת. התלבשתי לטיול. פושקין ניגש עליי ואמר : "מאמא סיבו". בהתחלה לא הבנתי מה זה וכעבור זמן קצר נפל לי האסימון : " מאמא קראסיבו" (אימא יפה). הייתי פשוט מאושרת. המחמאה זאת גרמה לי למצב הרוח מרומם גם היום.
כיף גדול עם פושקין. הוא כל כך עוזר במטלות הבית, יש לו תפקידים קבועים כמו לדוגמה, להחזיק את הכלבה בזמן הטיול, או להכניס כביסה בתוך המכונה. אנחנו מבשלים ביחד והוא גם עוזר לי לערוך שולחן לקראת בואם של אורחים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
