הבלוג של שופי

שינה

מסתבר שהשינה, יותר נכון יכולת הירדמות זאת מיומנות נרכשת ולא מולדת. ההורים צריכים ללמד את ילדיהם להירדם על ידי קביעת  חוקי הרדמות.

הוא מתחיל עם התינוקות ומזכיר שתינוקות נהוגים לתקשר עם העולם בעזרת הבכי. ישנן 4 סיבות לבכי תינוקות : רעב, חיתול מלא, גזים ועייפות. אז לפני שמשכיבים את התינוק לישון חייבים לסלק כל הסיבות לבכי.

שלב הבא הוא האטת הפעילות לפני שינה. מערך השגרה הוא שמאותת לילד שהגיע זמן לישון. גם דיבור של ההורים עמור לשקף את המעבר. כלומר, אם נצעק, ילדים לעולם לא נכין את הילד לשינה. לכן לפני השינה טון דבור ההורה חייב להיות רגוע במיוחד.

אם תינוק מתקשה להירדם ומשתמש בבכי, הדרך היחידה להימנע מזה – לקנות אטמי אוזניים להורים. חייבים לזכור שבכי לא מזיק. תינוקות בוכים, אבל בסוף נרדמים.

מתכון להרדמת התינוק

      להקפיד על שעות שינה קבועות

      לבדוק שהתינוק שובע, בריא ויבש

      לתת לו לבכות 5 דקות, לחזור לחדרו וללטף אותו. לצאת מן החדר וכעבור 6 דקות להיכנס שוב. אחר כך להגדיל את זמן הכניסה לחדר ל-7 דקות וכך הלאה עד שהוא נרדם.

      להתמודד ולא להיכנע.

המחבר עובר לדבר על הירדמות מתינוקות לילדים קטנים.

ההבדל העיקרי בין התינוקות לילדים קטנים בכך שהילדים מתוחכמים יותר, יש להם יותר כלים לאייש את ההורים.

המפתח לפטרון ההירדמות הוא שלוש שין : שגרה, שגרה, שגרה.

אסור שהכנה לשינה תכלול מיץ פירות, צפייה בטלוויזיה ואור דלוק בחדר של הילד. חשוב מאד שלהורים תהיה תוכנית פעולה. חשוב להפסיק כל דבר שלא תורם להרגעת הילדים לפני השינה. הם חייבים שגרה ברורה ויציבה.

אצל ילדים הקטנים השלב האחרון – כאשר הראש מונח על הכרית הוא הקריטי. מכנסים את הילד למיטה, מחבקים, מנשקים אותו ואומרים: "עכשיו הולכים לישון." בשום פנים ואופן אסור לשאול אותו האם הוא מוכן ללכת לישון וגם לא כדאי לדבר איתו בטון של רס"ר צבאי, אלא באינטונציה שקטה ורגועה אך עם מסר ברור ונחוש. השינה היא האופציה היחידה שקיימת ללא עוררין.

ולהחזיק מעמד!!!!! לא להיכנע ולמנוע כל אינטראקציה שמסיטה מדרך השינה, ללא שיחות וגירויים. אם קטנצ'יק יצא מן המיטה פשוט מחזירים אותו בלי ליצור קשר עין ובלי לדבר איתו. אם נוותר, או נהיה ספקנים השינה לא תבוא. יתכן שזה לא יקרה בלילה הראשון אבל ככל שהילד יתרגל לדפוס הכנה לשינה קבועה , הוא יירדם מהר יותר.

לאטה ועובר לילדים גדולים יותר. הוא טוען שאצלם בעיות הירדמות קשורים למאבקי כוח ועושים דווקא, כדי להכעיס את ההורים. ההמצלצותיו קשורות להצבת גבולות.

• שגרה, שגרה, שגרה
• כמו עם הילדים קטנים להיפטר מכל הגורמים המפריעים ליצירת אווירת שינה (משחקי מחשב, טלוויזיה, אורות דלוקים)
• אם יוצאים מהמיטה צריכים לדעת שהם יפסידו משהו יקר להם (לדוגמה, לא ילך לשחק כדורגל וכו')
• אם בכל זאת ממשיכים לצאת, להחזיר אותם בעדינות אך בתקיפות
• לא להתייאש אפילו אם נצטרך לעשות זאת אלף פעם
• אם ילד בא למיטת הורים באמצע הלילה להחזיר אותו למיטתו ולחזור על התהליך
• לתת להם פרס על כל לילה מוצלח.

אכילה

הרעיון המרכזי – כאשר רעבים – אוכלים.

לאטה טוען שחברות מסחריות רבות משחקות על איסוריי מצפון שלנו ורגשי אשמה כאשר מפחדים אותנו ואומרים שרק אוכל מאוזן יביא לילדינו עתיד מזהיר. "אם לא ניתן להם תזונה המכילה חומרים שהוכחו באופן מדעי כמאוזנים, הם יגדלו ויהיו טיפשים ומכוערים. ואם הם יהיו טיפשים ומכוערים הם לא יגיעו להישגים בהתאם ליכולתם המרבית, ויהיה להם דמוי עצמי נמוך. " ברור שזה רק טריק מסחרי.

מתחילים את רודנות המזון עוד כאשר אנחנו בהריון בנושא של הנקה מול אכילה מבקבוק. למרות שאין ספק שחלב אם בריא יותר, אף אחד לא מת עדיין מאכילת תחליף חלב. (ובזה אני לגמרי מסכימה איתו).

הוא טוען שהעיקר בבעיות אכילה הוא לא להילחץ.

המתכון לאכילה לילדים קטנים :

• ילדים רעבים אוכלים – אם הם סירבו לאכול ארוחה הנוכחית, זה אומר שהם יהיו יותר רעבים ו פחות בררנים לקראת ארוחה הבאה.
• צריך לעבור כ-20 "איכס" כדי להגיע ל"טעים" אחד. צריך להציג לילדים מאכל חדש המון פעמים בלי להכריח אותם, חייבים פשוט לחכות ולהציע את אותו מאכל הזדמנויות רבות. אסור להכריח את הילד לאכול אם לא רוצים לגרום לו לא לאכול אותו אף פעם.
• למדו את ילדיהם להקשיב לבטן במקום להסתכל בצלחת – כלומר לא בכל מקרה הילד חייב לאכול הכול עד סוף, אם הוא לא ילמד זהות כאשר הוא שובע זה יכול לגרום בעתיד לבעיות קשות להשמנת יתר.
• אל תציעו להם מבחר גדול מדי של מאכלים בארוכה אחד
• אל תגישו סמוך לארוחה חלב או חטיפים המכילים סוכר
• היצמדו לתוכנית ותחכו שהיא תעבוד
• שחקו עם האוכל

אצל ילדים גדולים העניין דומה לילדים קטנים, הוא מוסיף כללים הבאים בנוסף לאלה של הקטנים:

• אל תאפשרו להם לבחור בין האוכל הטוב לגרוע – זרקו מיד את האוכל הגרוע. הבחירה האפשרית היחידה היא האוכל הטוב.
• שתפו את ילדיכם בכל מה שקשור לאוכל – מצאו דרכים יצירתיות להפוך את האוכל למהנה ומעניין.
• מעל הכול שתפו את הילדים בהכנת האוכל שהם אוכלים. הם אינם צריכים להכין ארוחות שלמות , אבל הם יכולים להכין סלט או משרה לעוף. תגיעו להישגים טובים יותר אם הם יעזרו להכין את האוכל.

המראה של אימא, הפח של אבא

בפרק הזה הוא מתאר רצון אובססיבי של בת 10 לרזות. הסתבר שלאמה המראה החיצוני וגוף מחוטב הם ערכים חשובים מאד. אסכם רק את הטיפים שלאטה נותן בסוף הפרק.

• תפקידו החשוב של ההורה הוא לבנות מערכת יחסים טובה עם ילדיו
• חשוב לזכור שילדיכם יאמצו רבות מהאמונות ומהעמדות שלכם בנושאים שונים, ביניהם אוכל ודימוי הגוף.
• אם אתם רוצים שלילדים לא יתפתחו הפרעות אכילה, טפלו קודם בבעיות שלכם.
• אל תעשו דיאטות אובססיביות כדי לא לתת דוגמה לילדים
• למדו את ילדיכם לאהוב את עצמם
• אם יש בעיות עם אכילה רציניות באופן דחוף לפנות למומחה

פתח ללא יציאה

הפרק הוא אקטואלי ביותר עבור י – גמילה מחיתולים.

אך לדעת שהילד מוכן לגמילה?

1. אם הוא בן יותר מ-20 חודשים
2. אם הוא כבר מסוגל להגיד שהחיתול מלא
3. אם הוא אוכל הרבה סיבים ושותה הרבה מים
4. כשההורה מרוצה והילד יודע על כך
5. שההורים יכולים לגרום לו להתלהב מרעיון של גמילה
6. כשההורים מוכנים בעצמם
7. כשההורים מוכנים לעשות ניסיון ולהפסיק אם הוא לא הצליח הפעם
8. אם בבית יש תכשירים לניקיון השטיחים

הוא ממליץ לא להאיץ בילדים, כל אחד נגמל בקצב שלא ואין שלא נגמלים בסופו של דבר. הוא מתאר בפירוט את תוכנית של שלושת השלבים:

• יצירת מוטיבציה
• ללמד קודם יחד עם הילד את הדובי
• עכשיו תורו של הילד

גם לאטה מדבר על חשיבות של תשומת לב החיובית וממתקים. כשילד מצליח תעבירו עליו את האחריות ליזום דברים.

לילות יבשים יגיעו רק אחרי ימים יבשים.

לא לתת לילד לשתות יותר מדי בשעות ערב.

תשומת לב ממוקדת – המקרה של גורת ההיפופוטם

הפרק מוקדש למתן תשומת הלב חיובית והתעלמות משלילית.

הנה הדוגמאות לדרכים שליליות שבהם אנחנו במו ידינו מעודדים תשומת הלב השלילית , בעזרת משפטים הבאים:

למה אתה תמיד עושה את זה, חמודי

כמה פעמים אמרתי לך, חמודי

חמודי, תפסיק כבר

וכו'

הוא כותב דברים רציניים בצורה כל כך קלה ומצחיקה, אני מצטטת:

" הקופפים הקרחים צריכים ללמוד שכאשר הם מתחילים ליילל, אימא ואבא שימפנזה מפילים מידיהם בננות מסתלקים. הדבר הנפלא הוא שבגלל שהקופפים הקירחים כל כך מפחדים שהתוכים יתרפו אותם, הם יפסיקו מהר מאוד ליילל וינסו למצוא דרך חדשה לגרום לקופים הקירחים הגדולים להישאר בסביבה."

הטענה העיקרית היא – להתעלם לגמרי מהתנהגות  השלילית ולעומת זאת לעודד ההתנהגות החיובית. 

לאטה נותן הנחיות ברורות איך לעודד בצורה יעילה.

לומר דברים ספציפיים.

לדוגמה, תודה, שעזרת לי לסדר את הכביסה.

לעשות מזה עניין אישי.

דוגמה, " אני ממש מרוצה שלבשת פיג'מה בעצמך" , לאומת " כל הכבוד, שלבשת פיגמה."

עידוד מצריך ריכוז מלא

כלומר לא לעודד את הילד תוך כדי, אלה לרדת עד לגובה שלו להגיד את הדברים לו בעיניים.

להיראות ולהישמע שמחים.

הכוונה היא לבטא את זה בטון מרוצה ואפילו רצוי להגזים.

להשתמש במגע פיזי.

(חייבת לצטט)

"ילדים פורחים מגילויי חיבה פיזיים. אין דבר נפלא יותר לקופפים קירחים מאשר כשאימא ואבא שלהם פולים כינים מראשיהם, מפני שהם עשו משהו טוב. אין קרוב מזה לגן עדן. אם אינכם רוצים לפלות כינים , אתם יכולים, למשל, לחבק או לנשק במקום זה"

לעשות זאת מייד ולעיתים קרובות

לעשות את זה מייד כדי לקשר בין התנהגות טובה לבין תגובה נימה לילד.

לאטה טוען שכאשר הילדים קטנים הסחת דעת הוא כלי חשוב לתיקון התנהגות והיא מאפשר למנוע מאבקים מיותרים. אם יודעים להשתמש בה, ניתן למנוע 95 אחוז מהעימותים. היא גם מהנה מאד.

הנה שיטות להסחת דעת יעילה.

שנו את הנושא

לדוגמה: הילד מסרב להתרחץ. אפשר לשאול אותו : איך היה בגן?

העבירו את המיקוד אל החלק המהנה ביותר של המטלה

במקום להגיד: כנס לאמבטיה עכשיו! להגיד: בוא נלך לראות את הברווזון גומי עושה בועות.

מצאו דרך מהנה יותר להשיג את המטרה

לדוגמה, במקום להגיד: מספיק לבכות, תכנס לאמבטיה! להגיד : בוא נעוף כמו דרקון, לקחת אותו לידיים ותוך צלילי דרקון להעביר אותו ולשם, להעמיד אותו ולהגיד: הנה, כיבינו את האש.

השתטו

לעשות שטויות. לקחת חפץ כלשהו ולהעמיד פנים כאילו הוא מדבר. להגיד דברים שאין ביניהם קשר הגיוני דוגמת :"נחש את מי פגשת היום? את זברה שהולכת ברחוב ושרה."

או לרקוד עם הילד או ללמד אותו לעמוד על רגל אחד ולזמזמם.

השקר המוחלט

לדוגמה, באמצע הבכי שלו, לשאול אותו: אתה שומע את הקול הזה? זה בטח דינוזאור, בוא, נראה בחלון". או בסופר כאשר הוא משתולל, לשאול אותו האם הוא ראה את הארנב הכחול.

לאטה מציין שחשוב שהתמיד בהתעלמות מוחלטת בהתנהגות שלילית ולא להתעלם אף פעם מהתנהגות חיובית. אחרת הורים מעבירים מסר כפול.

לאטה מסכם את הפרק:

• ההורים חייבים להחליט באילו התנהגויות הם אינם מעוניינים ולהתעלם בהם באופן מוחלט.
• להחליט באילו התנהגויות הם כן מעוניינים ולעודד אותן בכל הזדמנות בכל השיטות האפשריות.
• לוודא שכולם יודעים מאילו התנהגויות חייבים להתעלם ואילו לעודד.
• מסרים כפולים רק מחמירים את המצב.
• תשתמשו בהסחת דעת בכל הזדמנות, היא מונעת את המריבות.