הבלוג של שופי

אתמול ההינו עם שופי אצל וטרינר שלה גם לצורך החיסונים התקופתיים וגם בגלל שראינו שיש בעיה ברגל האחורי שלה. וטרינר טוב הוא  כמו  רופא שיניים או ספר טוב -  אם מוצאים לא מחליפים. מאז ומתמיד אנחנו הלקוחות של המרפאה הוטרינרית ברחוב עמק רפאים בירושלים, ולמרות שגרים במעלה אדומים לא מוכנים להחליף אותה בשום מרפאה אחרת. עובדים שם אנשים מסורים, אוהבים את המקצוע ולא פעם המשפחות שלהם משלמות את המחיר. שם, לפני כמה שנים בבדיקה שגרתית מצאו לשופי את הגידול ממיר והצילו לנו את הכלבה. למרות שאחרי שהיא התאוששה מהניתוח,  כמעט שברה את המרפאה, כשאר גלתה שיא נמצאת שם בלעדינו ביום אשפוז, עובדי המרפאה קיבלו את זה בהבנה ובסובלנות רבה.

בעצם המרפאה היא לא רק קופת חולים לחיות.  שם אפשר לקבל המלצה לגבי בייבי סיטר  או מאלף לכלב או חתול, למצוא חבר חדש אם רוצים לאמץ, לפרסם מודעה על העלמות חיה אהובה. חתולי רחוב מסתובבים תמיד ליד הכניסה למרפאה – הם יודעים: כאן הם יקבלו מזון. במרפאה דואגים להם גם בחורף קר וגם בקיץ חם.

אך כמובן המרפאה היא קודם כל מרפאה. קופת חולים +בית חולים ביחד. חדר מיון, טיפול נמרץ וכל המחלקות של בית החולים רגיל בשני חדרים.

אתמול נחשפנו לערב דרמטי במיוחד. כלב אחד בהתאוששות אחרי ניתוח סרטני, כלב אחר במצב קריטי  עם מחלה סופנית – הרופאה ואסיסטנט נאבקים על חייו , אך סיכויים להישרדותו לא גבוהים במיוחד, כלב שלישי בורח סידרתי , ברח גם הפעם – אסיסטנט, בחור צעיר כנראה אצן מדופלם, אחרי חצי שעה של מרדף בכל הרחוב עמק רפאים הסואן הצליח להחזיר את הכלב למרפאה ולבעלים המודאגים, אלפי טלפונים של בעלי חיות בשאילות על תוצאות הבדיקות .

 שופי, למרות היותה "מיס היסטריה" ,לדבריה של הרופאה, הייתה המקרה הקל ביותר בערב.

כל זה קורה בזמן שהמרפאה הייתה צריכה מזמן להיסגר והוטרינרית בהריון המתקדם הייתה אמורה לבלות עם שני ילדיה הקטנים בהצגת תיאטרון.

הסבירו לנו שזה יום רגיל לגמרי אצלם וכך קורה בעצם כל ערב.

ראיתי את הרופאה תשושה לגמרי, את העוזר שלה שנמצא במרפאה מ-8 בבוקר עד 9 בערב (וזה לא היה הסוף), בעלי הכלב הגוסס העצבניים ועצובים, בעלת כלב המנותח שמתחננת לאהובה לקום על הרגליים.

אני לא ממש מכירה את תנאי העבודה של וטרינרים אך בתקופת הזאת של שביתות רופאים ואחרי שעתיים בלבד במרפאה אתמול  קשה שלא לחשוב גם עליהם...