שלום שכנינו היקרים!
כמה כייף חייתה אתמול המסיבה שלכם! כמה צחוקים, כמה צעקות! אין ספק, נהנתם מאד ובטוח שגם האורחים שלכם.
גם אנחנו היינו שם איתכם. בכל צחוק,בכל צעקה,בכל שיחה. שמענו הכל,למרות שלא הוזמנו. מין האורחים הסמויים, אך בעצם השבויים שלכם. האמת,שלא רצינו להשתתף. רצחנו לישון. היינו עייפים, אך אתם התעשקתם שנחגוג איתכם.
אתם,כניראה, ישנים טוב עכשיו, אך אנחנו נאלצים לקום לעבודה וכדי לטפל בילדינו הקטנים. אך למי איכפת? העיקר שהיה לכם טוב ונהינתם.
אנחנו עוד צריכים להגיד לכם תודה על כך שהמסיבה נגמרה רק בשלוש בלילה. נתתם לנו 3 שעות שלמות לישון. ממש מתנה. תודה.
אך בפעם הבאה היינו רוצים לדעת עך כך מראש כדי להיערך בהתאם - לבקש יום חופש בעבודה,לקחת את הילדים למטפלת,כי עכשיו אין לנו מושג איך לתפקד אחרי לילה ללא שינה. אך שוב,מה איכפת לכם? נכון?
אז אולי הגיע הזמן לחשוב קצת על אחרים שנמצאים סביבכם,גם אם לא מזמינים לכם משטרה אחרי 12 בלילה?!
לילה טוב, שכנינו היקרים לא נפריע לכם לישון,נהיה בשקט בשקט. ושוב תודה מכל הלב