גם אם שוב אעצום את עיניי...

אף פעם לא ידעתי מה זה באמת חיים

להיות סגורה בבית- רק לימודים.

על אהבה ידעתי רק מספרים,

וזה קרה לי דווקא עכשיו- בזמן הכי לא מתאים.

ועכשיו כשזה קרה אין לי מה לעשות,

אני לא מבינה ולא יודעת למה לצפות.

אני לא יודעת איך לגשת ומה להגיד

הלוואי והרגש הזה יעבור לתמיד.

לא יודעת איך זה קרה, מה זה ולמה אתה.

בסך הכל רציתי להיות ילדה רגילה,

ואז הופעת... ראיתי אותך.

עד שפעם אחת החלטתי לצאת עם חברים

לבלות ולהיות עם ילדים רגילים.

יצאנו ובילינו ופגשתי אנשים,

פגשתי אותך- נגמרו לי החיים.

נסיתי לברוח, ניסיתי להתעלם,

רק רציתי שאולי פשוט לא תשים לב.

כשדיברת התחרשתי- כשכתבת נעלמתי

אבל זה לא עבד כי עלית עליי

לא יודעת איך זה קרה, מה זה ולמה אתה.

בסך הכל רציתי להיות ילדה רגילה,

ואז הופעת... ראיתי אותך.

*קרדיט לעורכים המוכשרים שלי :)