ככה זה שסיימת י"ב ויש לך מספר מכובד של חודשים עד הגיוס.
בתחילת כל הסיפור הייתי אמור בכלל להתגייס ביולי! ממש לא רציתי, קיוויתי שידחו לי - ומהר.
בקשתי התמלאה ויום בהיר אחד אני רואה באתר "עולים על מדים" למתגייסים, תאריך גיוס חדש - ה-13 בדצמבר!
התמלאתי באושר!! זה אמנם שבוע וחצי אחרי שימלאו לי 19 שנים אבל זה היה זניח לעומת הרצון לקצת חופש אחרי הלימודים.
התחלתי את החופש (המאודדד ארוך שלי) עם סיום הבגרות האחרונה (ביוני), כאשר לפני עומדים להם בענווה 5 וחצי חודשים לא ממומשים.
הו הו! בהתחלה כל כך נהנתי מהחופש הזה, הייתי באמת זקוק לו..
ביולי יצאתי המון עם חברים - ים, סנוקר, באולינג, סרטים וכו'. אוגוסט כבר הרבה פחות.
ועכשיו בספטמבר? נו.. עכשיו כבר נמאס, מתחיל להרגיש שזה חופש שנמרח יותר מדי.
כן, נכון, אני עדיין נהנה - יש לי חברים מדהימים שכיף לי איתם רצח ואני רק צריך לציין אותם לטובה לפני כסא הוד מלכותו היושב במרומים :)
הערה קטנה ומעט צינית - הם, חברי המושלמים, בכלל מתגייסים במרץ/אפריל!!! ברגע זה הפכתי ל"קוטר" שהרי להם יש עוד 4-5 חודשים בנוסף אלי!
ועכשיו לגבי המטרות:
הנ"ל מתחלקות לשלוש:
1. אני צריך למלא את חיי במטרה בעלת משמעות. ואני שם דגש על בעלת משמעות!
אני לא רוצה לעבוד כמוכר באיזה חנות פלאפל. אני רוצה להרגיש שיש לי תרומה לסיוויליזציה. באמת!
יום חמישי אני אקדיש בין השאר לחיפוש עבודה (בעלת משמעות!).
למה אני לא יכול להתגייס מחר בבוקר???
2. מטרה זמנית שיש לי בינתיים זו מסיבת הפתעה שאני מארגן לחבר השבוע - בים.
אבל זה יחלוף אחרי יום שישי בלילה :)
3. זאת מטרה בעלת המוןןן משמעות! הבעיה שלא תמיד אפשר למלא איתה את היום -
אני רוצה להכיר אנשים חדשים,
ואולי גם למצוא אהבה.
זה בהחלט חסר לי.
בינתיים עושים כיף כמה שאפשר, מחר אני מקווה ללכת לים ושבוע הבא לנסוע לכינרת עם חברים.
אם יש לכם עצות לבילויים/עבודה בעלת משמעות, אני אשמח לשמוע!
וכמובן אשמח להכיר!
גולן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
