החיים בתוויות

9/2009

קשה לנו לקבל דברים בלתי מובנים.
כדי שנוכל להכיל אותם בתפישתנו המוגבלת, אנו מפשטים ומסווגים.
לבסוף - תווית מודבקת לאדם או מצב חדש זה ואנו חוזרים לשיגרה.

בפוגשנו אדם חדש, הוא מקוטלג ומוכנס למגירה המתאימה (ואם לא מצאנו מגירה כזו, נוכל תמיד לפתוח אחת חדשה) והכל בא על מקומו בשלום.

וכך אנו חושבים כי עולמנו בשליטה, כי אנו "מבינים" אותו.

לאחר שהצלחנו למצוא את התווית המתאימה, אנו מרגישים כי אנו כבר יודעים בדיוק את השקפותיו של אותו אדם חדש, אהבותיו חסרונותיו ויתרונותיו.

שמאלני/ימני/מתנחל/צפוני/רוחני ועוד... אם מצאנו את התווית - אנחנו מסודרים.

כמובן שהדבקת התוויות גורמת את האפקט ההפוך. במקום להבין את האדם טוב יותר, אנו אוטמים את עצמנו ונדבקים לאותן השקפות שבאות כעסקת חבילה עם התווית אותה הדבקנו.

פיתרון קל לסוגייה כמובן ולא קיים.

אולי נתחיל במעט הקשבה הדדית. לא נמהר לשפוט, לסווג, לאטום את עצמנו מראש.

נכתב על ידי הלב הוא טאו , 12/9/2009 09:37 בקטגוריות אהבה ויחסים, ביקורת, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות הוסף תגובה 1 הפניות לכאן קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי: הלב הוא טאו

תמונה

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלב הוא טאו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלב הוא טאו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה