לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מחשבות, הגיגים ומה שביניהם


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

9/2009

היא לא הייתה שם







הכביש היה חלק, הגשם הכה בפראות בשמשת המכונית.
הוא אימץ את עיניו והשתדל למקד אותן בדרך החשוכה.
עוד כמה דקות הוא יגיע, יפתח את הדלת והיא תחכה לו.
הוא יכול כמעט להריח את הבושם העדין על צווארה... לחוש את רכות עורה.

הנה הפנייה האחרונה. הרכב החליק לאיטו ונעצר מול הבית.
הוא התעטף במעילו ומיהר לפתח.
אור קלוש נראה בחלון הסלון..
`זה סימן טוב`, חשב בעוד הוא מסובב את המנעול.

הבית היה דומם באופן משונה. החתולה הגיחה משום מקום והתחככה ברגלו.
הוא רכן וליטף אותה.
תחושה משונה התגנבה לליבו. הוא הציץ לסלון - איננה.
אולי בחדר השינה. גם שם לא.

הבית שומם.
בוהק הדף הלבן תפש את עיניו.
הוא ניגש כשהחשש מתגנב לליבו ופתח את הדף המקופל בקפידה...


נכתב על ידי הלב הוא טאו , 13/9/2009 07:07   בקטגוריות אהבה ויחסים, סיפרותי, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  הלב הוא טאו

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלב הוא טאו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלב הוא טאו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)