יום שבת הוא יום טוב למות.

המכונית החליקה במהירות קבועה לאורך הכביש המהיר.

הוא העביר את המכונית למצב שמירת מהירות והרפה מדוושת הדלק. הימים האחרונים חלפו בראשו ללא סדר.

שברי רסיסים של זכרונות המהולים ברגשות צפו ועלו לנגד עיניו, ללא שום סדר הגיוני.

מה יעשה עכשיו, לאן יסע? יש טעם לחזור, להיאבק? כרגע, הוא ידע, לא יוכל לקבל שום החלטה.

עליו להיות רחוק... לנסות ולהביט בדברים באופן מפוכח ללא משפחה וחברים.

הוא נמלא זעם, ואח"כ תחושת חוסר אונים. הוא חלף על פני עיירות קטנות ומנומנמות ומרכזי קניות זוהרים באורות ניאון מבעד לעלטה.

מימין הדרך ראה שלט של מלון דרכים. הוא החליט לעצור ללילה. ממילא הוא כבר עייף מכדי לנהוג.

הוא קיבל את המפתח לחדר וגרר את עצמו לתוכו.

הריהוט היה ישן ומהוה אך החדר היה נקי למדי. הוא נשכב בבגדיו על המיטה ושקע בשינה ללא חלומות.

המשך יבוא (אולי)..