סיפור זן

שני נזירים, זקן וצעיר שבו למנזרם לאחר שביקרו במנזר רחוק.

הדרך ארוכה הייתה וקשה והנה הגיעו לנהר גועש.

על גדת הנהר עמדה עלמה צעירה.

פנה אליה הנזיר הזקן ושאל אותה אם היא זקוקה לעזרה.

היא השיבה שהיא צריכה לחצות את הנהר, אך היא אינה יודעת לשחות וחוששת שתיסחף במורד הנהר ותטבע.

הנזיר הזקן השיב שיעזור לה לחצות. הוא נשא את העלמה על ידיו והעבירה לצד השני.

העלמה הודתה לו והלכה לדרכה. הנזירים המשיכו גם הם בדרכם.

לאחר שהלכו שעה ארוכה הבחין הנזיר הזקן כי הצעיר מוטרד.

לאחר שעה נוספת, לא התאפק הנזיר הצעיר ופנה אל הזקן:

"אינני מבין, מאסטר. הרי על פי דתנו ואמונתנו המגע עם נשים, ועוד עם נשים צעירות אסור!

איך הסכמת לעזור לה ולשאת אותה על כפיך לצד השני של הנהר?"

"אומר לך, ידידי הצעיר", אמר הנזיר הזקן, "אני אולי נשאתי אותה על כפיי, אך השארתי אותה על גדת הנהר.

ואילו אתה - עדיין נושא אותה במחשבתך עד עכשיו"!