יומנה של עוף החול

איך הפעם הראשונה שלי נראתה?

היא הייתה בסה"כ לפני משהו כמו 4 שנים אבל בתודעה היא רחוקה כ"כ שאני בקושי זוכרת. ולא כי היא לא הייתה חשובה או קריטית באותה נקודה בחיים,

ולא כי היא הייתה אחת ממליונים. אני יכולה לספור על פחות מחמש אצבעות את כל האנשים שראו אותי במצב פגיע כ"כ של ערום מלא, או שהיו בתוכי.

הפעם הראשונה שהייתי באקט שבצורה היבשה נקרא "סקס" הייתה אונס.

במאי 2009 גבר מבוגר שהכיר אותי באינטרנט ונפגש איתי לכאורה עם "מטרות תמימות" אנס אותי ובמהלך האינוס היו גם מעשי סדום (כאלה לא עברתי אפילו בהסכמה יותר מעולם). על המפגש כתבתי באופן כללי כאן. לא הצלחתי לפרט מעבר לזה כיוון שהתמונות המנטאליות היו עוצמתיות מדי והוליכו אותי למקומות אפלים של כאב ושנאה עצמית.

בשנתיים הראשונות סימנתי בעקביות את התאריך ביומן אבל בהמשך למדתי לשחרר כי לא רציתי שהתאריך הזה ישנה משהו במי שאני ואיך שאני רואה את עצמי כבנאדם. בבית שלי מין יכול להשליך המון על מה שבחורה שווה והעדפתי לא לתת לזה מקום. גם בעיני דברים כאלה ברי משמעות, לא בהכרח כסטיגמה, אבל ברי משמעות, ולא אהבתי את המשמעות של מה שעברתי.

כנראה שלא היה לזה כ"כ מקום באמת (מבחינת השפעה), כי ברגע שנחלצתי מהפלונטר אף אחד בכלל לא חשד ש"עברתי את השלב" ואפילו זכיתי לכמה הערות סקסיסטיות או "בוגרות" מבחורות בגילי או בחורים שחשבו שאני "בתולית מדי" ושאולי "הגיע הזמן שתקראי קצת על מין, שלפחות תאורתית תדעי במה מדובר", מבלי בכלל לדעת שהמין היחיד שידעתי באותה נקודה היה מצב בו התעללו בגוף ובנפש שלי ע"מ להגשים פנטזיה חולנית. הוא היה גאה כ"כ, הגבר ההוא, הוא אמר שאין מחמיא לאגו יותר מלגבר שלא נראה מדהים ואפילו מקריח, בגילו (כמעט 40) לבתק בחורה צעירה ובתולה (לטענתו גם מינית ומושכת מאוד במראה החיצוני), כמוני. המחיר של הפנטזיה הזו היה מחיר נפשי אישי שלי ושלי בלבד. ראייה מעוותת ומצולקת כלפי אנשים ואיך הם חווים הצלחה או אושר. הרגשתי הרבה מאוד זמן שכל מה שאנשים רוצים לעשות זה לפגוע בי, והרגשתי אשמה איומה על הנזק שנעשה לי. הרגשתי אחראית.

באותה שנה הכרתי מישהו שהיה לימים חבר שלי, הספקנו כבר להיפרד - אבל במצב הנפשי בו הייתי אז אני יכולה לומר שהוא היה הפילטר הכי טוב שיכולתי לקבל כדי לנקז את התחושות המכוערות והקורבניות החוצה - ולקבל שליטה מחדש על נפשי ועל גופי, ולדעת מה זה לזכות למגע שלא נכפה עליך וממישהו שבאמת מכיר ואוהב אותך (ולו באותה נקודת זמן).

כל מי שמכיר אותי אישית מספיק יודע שאיבדתי את הבתולין בגיל 21, וזה לא שקר,

הם רק לא יודעים שזה קרה כמה חודשים לפני אותו בחור ובסיטואציה הזויה ובזויה יותר משאי פעם יוכלו להעיד על הפנים התמימות שלי ועל האישיות הכ"כ עצורה ומפוחדת שאני מפגינה לפעמים, ובפרט כשבחורים לא שומרים די מרחק במרחב האישי שלי.

איך הייתה הפעם הראשונה ש"עשיתי סקס"? זוועה זו מילה עדינה תאר, אבל הפעם הראשונה שהתניתי אוהבים הייתה יותר יפה מכל סרט הוליוודי שרק עולה לכם בראש, ומבחינתי היא חשובה פי מאה. מה גם שזו הייתה סה"כ הפעם השניה. שמיים וארץ.

לפעמים מתחילים לספור דברים לא לפי הסקאלה המקובלת, ומבחינתי הפעם הראשונה בעצם הייתה 0, וה-1 הגיע רק בפעם השניה.