אני חושבת שלמרות שאני כמעט ולא יוצאת מהבית, זה החופש הכי עמוס שהיה לי עד עכשיו. אולי זה גם בגלל המעבר, כי מאז שעברנו [בסוכות] לא טרחתי לסדר כלום, ועכשיו יש לי ערימות על גבי ערימות של דברים לסדר. אולי זה בגלל שכל השנה לא השלמתי שום דבר ממה שהייתי אמורה להשלים, ועכשיו יש לי לעשות את הכל. אולי בגלל העבודות קיץ המטופשות.

אגב, אני מוצאת את העובדה הזאת מאוד משעשעת. וב"העובדה הזאת" אני מתכוונת לזה שאני כל היום עושה בערך כלום. האמת שאני חוששת לגעת בקופסאות שיש לי מתחת לשולחן. לך תדע מה יש בהם מלבד דפים. ואני מתכננת להשלים את כל מה שאני אמורה להשלים, אבל אני מתחילה משהו בבוקר, אומרת שאני אעשה את זה במשך שעה, וכשאני עוצרת סוף סוף אני מגלה שכבר שש, פספסתי אטלנטיס ואנדרומדה [ואטלנטיס, כבר ציינתי?], ועכשיו הגיע הזמן לאכול ולעשות קצת משהו שהוא לא המחשב. חח.

האמת שאני כבר שבועיים מנסה לגמור לכתוב פוסט. ורצו לי כל כך הרבה רעיונות מעולים בזמן האחרון, כל מיני מחשבות שישבתי וניתחתי במשך שעות מכל כיוון אפשרי [ואז, כמובן, רצתי למצוא סרטוני ג'ו פלניגן מגניבים, כי אני אני]. אבל אין לי זמן לכלום. באמת שלא.

אבל זה מעניין, לא?

אן.