וול, ווי דיד.
נחתנו בארבע וחצי, אם אני זוכרת נכון. לא יודעת. מרוב טיסות, אני כבר בקושי יודעת איזה יום היוםXD
בכלמקרה, היה אדיר. ניו יורק קצת מזכירה את תל אביב, נוצצת כזאת ופעילה תמיד. שיקגו ביתית יותר, ובכנות, אני חושבת שהיה לנו שם כיף יותר. אבל אולי זה רק בגלל ששם היו לנו שישה ימים (שמונה למי שלא היה בכנס, כי כולנו הלכנו ביום ראשון), ובניו יורק שלושה ומשהו. סביר בהחלט.
והכנס...
זאת היתה אחת החוויות הכי מדהימות שעברתי בחיים. ואני דיברתי עם בן בראודר, ועם דיוויד היולט, וקצת עם פול מקגיליון (המקסים. לפני החתימות, הוא עבר עם האייפון שלו ליד התור והסריט את כולם. "תגידו היי לדוקטור בקט!". והוא חיבק כל אחת שניגשה אליו. והוא פשוט בן אדם מקסים.), ואפילו פעמיים עם ג'ו פלניגן! פעמיים! כשפעם אחת היתה בחתימות, והשניה כשאני הלכתי אליו בסוף הכנס!
גאד. היה כזה אדיר.
בכלמקרה, יום שישי כתוב, והבטחתי שאני דואגת לשבת-ראשון עד הסופ"ש.
אבל לזה כבר נדאג מחר.
בתקווה שאני אצליח לישון עכשיו למרות הג'ט לג המטורף (כי בשיקגו עכשיו צהריים), ליל"ט.
אן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Oncoming Storm