Things Will Never Be The Same. / Jonas Brothers.
בואו נודה בזה, העובדה שאובחנתי כמחוננת לא אומרת שאני לא יכולה להיות מטומטמת. מפגרת וטיפשה אולי לא, אבל מטומטמת כן.
העניין הוא שזה לא אשמת אף אחד. טוב, אולי זאת קצת אשמתם, אבל עדיין, זאת בעיקר אשמתי. והעובדה שגם אחרי שעברתי לא ניסיתי ליצור קשר עם אף אחד זאת גם אשמתי. כן, אני לא הטיפוס שעושה את זה. אני לא יודעת למה, אבל זה נעשה גרוע יותר ויותר כל שנה. ועדיין, גם זאת אשמתי.
כי בסופו של דבר, אני זאת שהתרחקה מאנשים. אני זאת שוויתרה על חידוש קשרים עם אנשים אחרים שבכנות, עדיין אכפת לה מהם. אני זאת שהייתה טיפשה מכדי להבין את זה, ועכשיו זה כבר מאוחר מדי לשנות את זה.
מצחיק שזאת המחשבה הראשונה שלי עכשיו כשיצא לנו לדבר שוב. זה לא היה מזמן כל כך, רק שלושה חודשים. פחות, למען האמת. אבל קשה לשכוח את כל זה. קשה לשכוח שבסופו של דבר, אפשר לדמיין, אבל שום דבר כבר לא יהיה כמו שהוא היה.
ואני לא טיפוס שמתרגל לדברים האלה בקלות.
לפחות הפעם אין דמעות.
אן.
וואו, זה מתאר את זה יפה כל כך ולא מתאר כלום באותו הזמן. מקסים.