אז השנה הלכנו לכמה הרצאות בעולמות, לא רק לאחת. שלשום היינו בשלוש הרצאות, "כולם אינדיבידואלים (חוץ ממני)", "רגש ושכל בהארי פוטר" (היה די מיותר, אז אני לא ארחיב. התכוונתי ללכת להצראה על ששאוש"ק, אבל נגמרו הכרטיסים), ו"האם המחשב יכול למרוד?", ואתמול אני הייתי באחת ("ההמצאות שישנו את העולם") ואמא היתה בעוד אחת ("לא אומרים איכס על מתמטיקה". נורא רציתי ללכת, אבל היתה לי ההקרנה של ישראבלוג), ויש עוד שתיים באינטרנט שאני רוצה לשמוע.

כולם אינדיבידואלים (חוץ ממני)- הרצאה מצוינת. בהרצאה היא (לילי דאי) דיברה על קונפורמיות ואינדיבידואליזם, ואיך שהם משפיעים על הפאנדום שלנו.

היא התחילה בניסוי- על הלוח הוקרנו בזה אחר זה שלוש שקופיות עם קווים עליהם. קו אחד היה בצד ושלושה קווים היו ממוספרים, ושישה מתנדבים מהקהל היו צריכים לבחור בכל פעם איזה קו באורך הזהה לקו שבצד. בפעמיים הראשונות כולם בחרו את אותו הדבר, ובפעם השלישית כולם בחרו את הקו הלא נכון מלבד אחת. מסתבר שהחמישה האחרים נבחרו על ידי המרצה והיא אמרה להם מה להגיד, כדי לבדוק איך האחרונה תגיב. זה ניסוי הקונפורמיות של אש.

אחרי הניסוי (שנעשה כבר על אוכלוסיה אחידה... סטודנטים לפסיכולוגיה XD) היא דיברה על סוגי קונפורמיות. היא אמרה שקיימת הקונפורמיות המידעית, שבה אנחנו עושים מה שכולם עושים כי אנחנו לא יודעים מה לעשות, והקונפורמיות שבה אנחנו עושים מה שכולם עושים כדי להיות שייכים (אני לא זוכרת מה השם). היא אמרה גם שהפסיכולוג קלמן חילק את הקונפורמיות לשלושה תהליכים: התרצות, שבה האדם מקבל את דעות המשפיע כדי להזדהות עם כולם, הזדהות, בה הוא רוצה להידמות למשפיע, והפנמה, שבה הוא מפנים את מה שהוא למד והתגמולים שהוא מקבל הופכים לפנימיים ולא חיצוניים.

היא דיברה על הניסוי של מילגרם, שבו היו שחקן, שהיה ה"תלמיד", ונבדק, שהיה ה"מורה". המורה קיבל מהחוקר מטלות זיכרון שהיה אמור ללמד את התלמיד, וכל פעם שהתלמיד נכשל הוא אמור היה לתת לו מכת חשמל בוולטים הולכים וגדלים. חלק גדול מהאנשים הגיעו למקסימום למרות תחינות התלמיד, ולמרות שבשלב הזה הוא אמור היה להיות מת. היא אמרה גם שכשמורים שונים נכנסו לחדר וראו מורים אחרים נותנים מכות חשמל גבוהות, הם הרגישו יותר בנוח לעשות את זה. הוא למעשה בדק את הציות שלהם לסמכות עליונה.

ניסוי נוסף שהיא דיברה עליו היה הניסוי של לטאן ודארלי, שני חוקרים אמריקאיים שבדקו את אפקט "העומד מן הצד". הם לקחו קבוצות של אנשים ובדקו אם במידה וקורה מקרה חירום לאחד האנשים הם עוזרים לו. כאשר הם היו בזוג הם עזרו כמעט מיד, כאשר הם היו בשלשה לקח להם יותר זמן, וכאשר הם היו בקבוצה רק מעט מהאנשים הגיבו בכלל, וגם זה לקח להם זמן רב. הם בדקו גם מה קורה אם מזרימים עשן אל תוך חדר מלא באנשים, ומסתבר שרוב האנשים לא זזו. היא אומרת שלמעשה, כל אחד מהאנשים לא היה בטוח מה לעשות, ולכן הביט סביבו. כשהוא ראה שאנשים אחרים רגועים (כי הם ניסו להישאר רגועים בזמן שהם בודקים מה אנשים אחרים עושים) הוא לא עשה כלום. מעניין, לא?

אבל בקיצור, איך זה משפיע על הפאנדום שלנו?

היא דיברה על תרבות המיינסטרים ועל איך שאנחנו אף פעם לא היינו חלק מהמיינסטרים ואנחנו גאים בזה. ואז נשאלת השאלה- אם אנשים הם חלק מהפאנדום שלנו והם גם חלק מתרבות המיינסטרים, זה בסדר או שיש לנו בעיה עם זה?

כדוגמא היא העלתה את דמדומים. צעקו בקהל שאנחנו לא שונאים את זה כי זה מיינסטרים, אלא כי זה זבל (מה שנכון), אבל על זה היא לא הגיבה. היא אמרה שרוב הפאנדום שונא את דמדומים ומתייחס לזה בבוז. האם אנחנו למעשה מתייחסים לזה בבוז כי זה חלק מתרבות שאנחנו גאים לא להיות חלק ממנה?

שאלה טובה. (אני לא כזאת במקרה הזה, פשוט כי דמדומים זה באמת זבל. אבל אחרים?)

לצערי ההרצאה נעצרה אז, פשוט מחוסר זמן. אבל זאת היתה הרצאה מצוינת. אני נהניתי.

האם מחשב יכול למרוד?- זה היה פאנל נהדר. למרות שהשעה התחילה להיות קצת מאוחרת בסוף ואני הייתי עייפה מהשבוע וחצי האחרונים, נהניתי מכל דקה. כשהוא נגמר לטובת פאנל של דמדומים אפילו צעקנו שאנחנו לא מוכנים לצאת וזה כולה דמדומים, אז זה לא יהיה הפסד לאף אחד. XD

המנחה (שרון שמורק-דפנר) פתחה את ההרצאה בלספר לנו שהיא שאלה את עצמה מהי אינטיליגנציה, והאם למחשב יש אינטיליגנציה. היא סיפרה בקצרה על אינטיליגנציה והראתה לנו שיחות שהיא עברה עם בינה מלאכותית (Jaberwacky). חלק מהתשובות נראו הגיוניות, וחלק מהתשובות... טוב, זה בכל זאת בוט אינטרנטי. דיברתי איתו בעצמי היום וזה קצת כמו לדבר עם ילד עם בעיות זיכרון והפרעת קשב וריכוז.

אחרי שהמנחה דיברה דיבר המרצה הראשון (אהוד מימון). הוא דיבר על הסיפורים של אסימוב ועל איך שמעולם לא היה מרד של רובוטים- כל פעם שהם לא צייתו היתה תקלה במעגלים שלהם בשביל שהמתכנתים יסדרו אותם. טוב, מה לעשות, אם לצטט אותו- סיפור שבו אתה אומר לרובוט שלך להכין לך קפה ובגדים והוא עושה את זה הוא לא מעניין, בעוד שסיפור שבו אתה אומר לרובוט שלך להכין לך קפה ובגדים והוא מכין תה ושופך אותו עלייך הוא קצת יותר מעניין. הוא אמר שהיוצא מן הכלל היחיד בעניין הזה זה דניל וחוק האפס, ב"רובוטים ואימפריה", אבל עדיין לא הגעתי לשם אז מחקתי את החלק הזה של ההרצאה מהזיכרון שלי.

המרצה השני (עמית בן-בסט) דיבר על כך שלא סביר שרובוטים ימרדו. הוא אמר שהרובוטים שאנחנו מייצרים היום הם רובוטים שנועדו למטרה מסוימת, והיא לא חשיבה. אנחנו מייצרים רובוטים שואבי אבק, לדוגמא, וזה הדבר היחיד שהם יכולים לעשות. הוא גם אמר שהוא מאמין שגם נגיע לסייבורגים באיזשהו שלב והוא חושב שזה טוב (פה היו בקהל אנשים שלא כל כך הסכימו). הוא דיבר על זה שעד שנגיע לרובוטים כמו במד"ב יש עוד זמן, ושלמרות שהגידול ביצירה מטורף היום, הוא יתמתן בעתיד (החלק השני של הגרף האקספוננציאלי, שאף פעם לא מראים לנו). יהיה טעם לדאוג בעתיד, אבל כרגע הרובוטים לא יכולים למרוד בנו.

המרצה השלישי (ד"ר גורן גורדון) קם אז ואמר שהוא חייב להגיב לדברים שנאמרו קודם לכן, פשוט כי על זה היתה התזה שלו. הוא סיפר לנו על כל מיני דברים מגניבים שהוא ראה באיזה כנס- על רובוטים מתקדמים שמתחילים להידמות יותר ויותר לרובוטים שאנחנו רואים בסרטים. הוא דיבר על רובוטים שמסוגלים ללמוד מול רובוטים שמסוגלים להרגיש סקרנות. הוא הסביר שאפשר לייצר רובוטים סקרנים ושכבר עשו את זה בעולם, וזה קוד פשוט יחסית. הוא גם הראה לנו את הווידיאו הבא על רובוט שלומד לבד איך להפעיל צעצועים לתינוק:

הוא אמר שרובוטים שמסוגלים להרגיש סקרנות יתחילו לחקור את העולם ואט אט יתהו מה ההפרעות האלה שמציקות להם, מי הם בני האדם... ואיך אפשר לעצור את ההפרעות האלה. הרובוטים האלה הם הרובוטים המסוכנים באמת, כי הם אלו שעשויים למרוד בבני האדם. היתה גם איזה מטורפת אחת שאמרה שהממשלה והמדענים ישלחו את כל הדברים האלה נגדנו (פפ, תיאוריות קונספירציה), אז הוא אמר לה שלמדענים אין כרגע מושג מה לעשות עם זה, למרות שהם כבר פיתחו אותם.

המרצה הרביעי (ניר להב) דיבר בקצרה (נשארה רק רבע שעה!) על ההבדל בין בני האדם למכונות שאנחנו משתמשים בהם. הוא אמר שלבני האדם יש קווליה- חווית תפישה סובייקטיבית כלשהי של העולם (בהנחה שלכל בני האדם יש אותם). למכונות שאנחנו משתמשים בהן אין קווליה- הן לא מרגישות ולא מנתחות את המציאות. אני לא זוכרת מה היתה המסקנה, אבל אני לא בטוחה שהגענו אליה.

פאנל מצוין. אם מישהו מהם מעביר הרצאה שוב, אני בטוח הולכת.

ההמצאות ששינו את העולם- עוד הרצאה מצוינת. המרצה (ד"ר רועי צזנה) דיבר על כל מיני המצאות שישנו את העולם ויתנו לנו את האפשרות להמשיך לחיות בו למרות המשאבים המוגבלים שיש בו. הוא דיבר על הדפסה תלת מימדית ואיך שזה מוזיל את העלויות על כל המוצרים, וגם על הסכנות שבזה. הוא דיבר על עוד כל מיני אפשרויות (אני לא זוכרת את זה כל כך טוב כבר). הרצאה מגניבה והוא מרצה נהדר.

בצד החברתי- אז פגשתי את א' (D:), שכמובן דיברתי איתו וקבענו מראש שניפגש והיה מגניב. לא יצא לנו לדבר הרבה - או שהוא רץ בין הרצאות או... שהוא רץ בין הרצאות (XD) או שאני לא הייתי, אבל יצא לנו לדבר קצת וזה היה הכי שווה שבעולם. חזרתי עם כזה חיוך על הפנים, זה היה נהדר <:

פגשתי גם את החברים המאוד מגניבים שלו, שפגשתי גם ביומולדת שלו והיה לנו כיף. דיברנו איזה רבע שעה - היה קצת הזוי אבל טוב.

פגשתי גם את מ' (וואי, עברה יותר משנה  מאז הפעם האחרונה שנפגשנו) פעמיים וקבענו שניפגש שוב מאוחר יותר.

והכי הזוי- פגשתי את נ'! עבר כל כך הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שדיברנו! היא לא זיהתה אותי בהתחלה אבל הזכרתי לה והיא נתנה לי את הסקייפ שלה וקבענו שנדבר. זה היה פשוט שווה.

וכולם התנדבו שם השנה, מה שאומר שהכרתי חמישה מתנדבים XD

מסקנה- אני אנסה להתנדב באייקון הקרוב ונראה מה יהיה.

וקניתי את ספרי הליבה של D&D! אני כלכך מתרגשת. זה הולך להיות גאוני.

אן.