זה כבר עולה לי על העצבים.

מבזק חדשות: אי אפשר לתקן את כל הנזק שנגרם למדינה הזאת בחצי שנה. זה בלתי אפשרי. בשביל לעשות את זה בשישה חודשים צריך לחזור אחורה בזמן, למנוע את רוב הנזק, ואז לתקן את המעט שנשאר. או, כמובן, לצאת בהצהרות והודעות כל ששת החודשים הללו, ולגרום לכולם לחשוב שמשהו השתנה, כשבעצם לא השתנה כלום. עושה רושם שזה עובד טוב - ממה שאני רואה, שרים עושים את זה בלי הפסקה והציבור הישראלי נופל בפח הזה שוב ושוב, מלבד כמה חכמים שמסבים את תשומת הלב לאמת.

מהרגע שהוא נכנס לתפקיד שר האוצר, אנשים לא מפסיקים לבקר אותו. הוא עדיין לא הספיק לקחת את הנשימה הראשונה שלו במשרד החדש, וכבר מתנפלים עליו באמירה שהוא אכזב את הבוחרים. לא כולם - אני קוראת תגובות לפוסטים שלו ולעמוד הפייסבוק שלו, ואני שמחה לראות שיש שם הרבה תגובות תומכות שאומרות את מה שאני אומרת כרגע - אבל הרבה אנשים. חוסר הסבלנות של אנשים יכול להטריף, ואני חושבת שהעובדה שהוא לא נלחם בהם - מה שאני בטוח הייתי עושה - נותנת כמה נקודות לזכותו.

תסתכלו על זה איך שתרצו, אבל תפנימו את האמת: אי אפשר לתקן כל כך הרבה בעיות בחצי שנה. גם בשנה לא, וכנראה שזה ייקח הרבה יותר. זה תהליך שיצטרך לקרות לאט, וזה תהליך שייקח את הזמן שלו. וכן, זה לא יהיה נעים, וכן, אנחנו לא תמיד ניהנה מזה, אבל זה תהליך שחייב לקרות אם אנחנו רוצים למנוע מהמדינה הזאת לקרוס. אני לא יודעת מה אתכם, אבל זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות.

תראו מה כן כבר נעשה, ולא רק על ידי לפיד, אלא על ידי יש עתיד. כי בסופו של דבר, חלק מהעניין בבחירות רשימתיות (לפי מפלגות, לכל אלה ששכחו את שיעורי אזרחות), זה שבוחרים את כל המפלגה, לא רק את המנהיג שלה. ובמקרה הזה בחרתם את יש עתיד, ואתם אפילו לא עוצרים לראות מה הם עשו בינתיים- כל הצעות החוק שהוגשו, כל התוכניות שתוכננו וכל הרעיונות שהועלו. אמת, אכן הבעתי התנגדות לתוכניות בנוגע למערכת החינוך, ונכון שאני לא מאמינה ברפורמות שרק מדברים עליהם (לשרים יש נטייה להעלות רפורמות כל שני וחמישי, אם לא שמתם לב), אבל עושה רושם שדברים באמת משתנים, או לפחות בדרך לשינוי.

מספיק רק לשוטט בבלוגים של יש עתיד כדי לראות את זה. מספיק רק לשוטט שם כדי לראות שהם באמת מנסים לעשות שינוי. אני לא יודעת כמה הם יצליחו - אני חושבת שכבר הבעתי בעבר את ההתנגדות שלי לשיטת הממשל הנוכחית, שבה מדברים הרבה ועושים מעט, וגם את מה שעושים עושים לטווח הקצר ולא לארוך, לא בשביל לתקן אלא בשביל קולות לבחירות הבאות - אבל אני רואה ניסיון לשינוי. אני לא יודעת איך זה יילך - יכול להיות שאני טועה וזה לא יצליח, או שגם הם ידברו ולא יעבדו - אבל אני יודעת שכרגע הם מנסים, ושכרגע עדיין מוקדם מכדי שאפשר יהיה למתוח ביקורת.

באמת, אנשים. הכי קל זה להגיד שהם נכשלו, שהם בוגדים בקהל שבחר בהם, ושזאת טעות לבחור בהם. הכי קל זה לרוץ לעמוד הפייסבוק של לפיד ולכתוב תגובות שנאה. הכי קל זה למתוח ביקורת. אבל אתם שוכחים שדברים לא מסתדרים ביום אחד, ושעם הבירוקרטיה והמבנה של הממשל, קשה יותר לעשות שינויים משזה נראה.

נכון, אני נערה בת 17. נכון, אפילו לא הצבעתי בבחירות האחרונות. נכון, הרבה מהנוער בגיל שלי עסוק רק בבגרויות, בבילויים וברשיון נהיגה. אבל כשהתנהלו הבחירות אני זאת שקראה את המצעים של המפלגות שטרחו לפרסם אותם, שעקבה אחרי מה שקרה אז ושעוקבת אחרי מה שקורה מאז. כן, אילו הייתי יכולה להצביע בבחירות האחרונות הייתי ככל הנראה מצביעה ליש עתיד, ואני חושבת שהבעתי כאן תמיכה בחלק מהתוכניות שלהם יותר מפעם אחת (לדוגמא). אני בטוחה שלא הייתי מתלהבת מהפגיעה במעמד הביניים, בדיוק כמו שהיום אני לא אוהבת את זה, אבל זה משהו שחיוני לעשות, בהנחה שהוא נעשה למען המדינה.

סבלנות. זאת מילת המפתח. סבלנות וסובלנות. תנו למפלגה לעבוד. תנו להם את הקרדיט שמגיע להם. שבו בסבלנות ותראו מה קורה לפני שאתם ממהרים למחות. ותחשבו טוב על כל הצדדים שיש לסיפור הזה, כי זה לא "אנחנו נגד הממשלה". זה גם "הממשלה נגד הממשלה", ו"הממשלה נגד הכנסת" וההפך, ויש שם עוד הרבה קשיים. זה לא פשוט כמו שזה בטח נראה לכם.

סבלנות.