חלמתי עלייך.
אם להיות כנה, זאת לא הפעם הראשונה שחלמתי עלייך השבוע. חלמתי עלייך פעמיים. בפעם הראשונה - אני לא זוכרת באיזה יום זה היה - היית חלק מינורי מהחלום שלי. היום אני כבר לא כל כך זוכרת מה היה בחלום ההוא, אבל אני זוכרת שהוא לא סבב סביבך. החלום השני, לעומת זאת, זה שחלמתי בין שישי לשבת, היה כולו סביבך.
אני זוכרת שהייתי בביה"ס. הוא לא נראה כמו בית הספר שאני מכירה, אבל היתה לי תחושה חזקה שאני שם. אני זוכרת שהלכתי במסדרון, כנראה מול מה שאמור היה להיות המזכירות או חדר המורים או משהו כזה, וחיכיתי לך, ואז פגשתי את הילדה מהשכבה שאני מדברת איתה. עמדנו לדבר כמה דקות ואז היא הלכה, ואז ראיתי אותך מגיע. וחייכתי, כי שמחתי לראות אותך, אבל אתה אמרת שאתה צריך לטפל בכמה דברים לפני שנדבר. אז חיכיתי לך, ואז יצאת עם אחד הילדים מהכיתה שלי ועלית איתו במדרגות... ותוך כדי דיברת איתי כמו שהיינו עושים פעם.
ואני לא ממש מצליחה להבין מה החלום הזה אמור להביע. אמא אומרת שאולי הוא נשלח אליי כדי להראות לי שאתה בטוח ושהכל בסדר איתך, אבל אני לא יודעת אם זה נכון. אני לא כל כך מאמינה בדברים האלה - למרות שעכשיו הייתי רוצה להצליח להאמין לזה. אבל כמו שאתה יודע, אני מפקפקת בכל דבר עד שאני מקבלת הוכחה שהוא נכון.
וכשאני מסתכלת על החלום הזה היום, זה מזכיר לי את העבר וזה גורם לי לחשוב על התקוות שלי לעתיד. אני נזכרת ביום ההוא שבו באתי לשאול אותך על החברים שלך, ובדברים שענית לי, ובאיך שלמרות שהיית אמור לשבת עם אותו הילד שהיה בחלום שלי, בכל זאת לקחת את הזמן לענות לי. וזה גורם לי לתהות אם זה יהיה בסדר שזה יקרה שוב, שאני אבוא אלייך להגיד משהו ונפתח שיחה על כל מיני דברים. ואני לא יודעת למה חלמתי את זה - אולי זה זיכרון ואולי זאת תקווה ואולי אלה געגועים - אבל אני יודעת שלא חלמתי אותו סתם.
אתמול... דיברתי "איתך" אתמול בערב, אבל זה פשוט כי הייתי חייבת. אתה מבין, אתמול היה יום מיוחד, והייתי חייבת לספר לך איך עברתי את היום הזה, כי ידעתי שאתה היית מחייך. וכמו שאתה יודע, אני אוהבת לראות אותך מחייך.
אתה זוכר את הדברים שהזכרת לי בגדנ"ע? אז עכשיו אני במצב קצת אחר ושכחתי אותם אתמול בבוקר. זאת הפעם הרביעית שבה זה קורה לי: שתי הפעמים הראשונות היו מוקדם יותר השנה, השלישית היתה ביום שלישי והרביעית היתה אתמול.
ושתי הפעמים הראשונות היו מזעזעות. אין לך מושג אפילו כמה. זה היה לפני ששכנעת אותי לעשות את השינוי ולפני שהפנמתי את כל מה שאמרת לי, ואיבדתי שליטה לחלוטין. זה היה כאילו חזרתי אחורה בזמן לכיתה ג', ולא היה לי שום דבר לעשות נגד זה.
כתבתי לך ביום שלישי, אז אני לא אוסיף עוד הרבה על זה - רק שהיא היתה הרבה יותר טובה מהפעמים הקודמות.
ואתמול... אתמול בקושי הרגשתי את זה. זה היה יום תקין לחלוטין, מלבד העובדה שלא היה לי כוח לעשות כלום אז בזבזתי עוד יום. נכון שלא התקדמתי בשינוי העצמי שלי ונכון שלא עשיתי כמעט כלום, אבל רגשית, זה היה יום תקין לחלוטין. וזה נותן לי את התקווה הזאת שאתה צודק, ולמרות כל הבעיות שלי, בסופו של דבר אני אהיה בסדר.
והאמת שכבר התרגלתי שאתה צודק, אז אני לא אופתע אם זה יהיה נכון גם הפעם.
יש לי עוד הרבה מה להגיד, אבל אני אלך לנצל את הבוקר כדי לעבוד עכשיו. תשאל את MIG- השעות הטובות שלי הן בבוקר. אבל אני אחזור, אני מניחה, כשיגיעו ספרי הפילוסופיה שהזמנתי מהאו"פ בשבוע שעבר (זה היה לפני שהתקשרו אליי, אז לא ידעתי שאני צריכה להזמין את הספר של הקורס ההוא). ואני מתחילה לקרוא את הספרים של קורס של האו"פ על רצח עם (מדעי המדינה? אני? יכול להיות?)... בקיצור, יהיה מעניין.
תשמור על עצמך ותמשיך ליהנות, טוב?
אן.
23 ימים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Oncoming Storm