יצא לי לראות את סוף החדשות אתמול. אצלנו בבית אנחנו לא רואים הרבה חדשות - בדרך כלל אחותי ואני מוצאת דברים מעניינים יותר בטלוויזיה, ובכל מקרה הכל מופיע בעיתון ביום אחרי - אבל אתמול תפסנו את סוף החדשות (ששוב נגמרו באיחור). דיברו שם על התקיפה המתוכננת בסוריה ועל זה שאובמה רוצה את אישור הפרלמנט, ולשם כך התקיפה תצטרך להידחות עד אמצע ספטמבר (במקרה הטוב).

אני יודעת שמעורבת בעניין המון פוליטיקה בין-מדינית. מעורבת בעניין גם המון פוליטיקה של ארצות הברית- איך זה ייראה, מה יעשו, האם תהיה התנגדות וכו'. נכון שאובמה כבר לא יבחר לקדנציה נוספת, ושהפרלמנט לא בדיוק יכול לזרוק אותו מהבית הלבן (שיטת ממשל בעייתית משהו), אבל זה עדיין יכול להתדרדר למשהו הרבה פחות מתורבת מפעילות דמוקרטית. ואובמה מאוד רוצה לשמור על החיילים שלו, על האנשים שלו, ואני מסוגלת להבין את זה. יש משהו אבסורדי בלשלוח את האנשים שלך למות במדינות אחרות בכל העולם במקום להגן על המדינה שלך.

אבל אובמה צריך להבין שכשהוא נכנס לתפקיד הזה, כשהוא התמודד וניצח ונכנס לבית הלבן, הוא חתם על חוזה. הוא לא חתם רק על חוזה עם האנשים שלו, שהוא ינהיג את המדינה, יגן עליהם ויעזור להם. הוא חתם על חוזה עם האנשים של כל העולם, עם כל המדינות בעולם וכל האנשים שגרים בהן, שהוא יהיה השוטר שימנע מהם להיפגע. כי זה העניין - כשאתה המעצמה הכי גדולה בעולם, החובה שלך היא גם להגן על אנשים אחרים, שזקוקים לעזרה שלך על מנת לחיות. והם פונים אלייך כי אין להם ברירה, כי אף אחד אחר לא יעזור להם. כל מי שינסה לעזור להם יפגע, אלא אם הוא המעצמה הכי חזקה בעולם, שאף אחד לא יכול לנצח אותה.

אז הם פונים לארצות הברית.

וכל העולם פונה לארצות הברית בציפייה לעזרה לסוריה. אנשים חפים מפשע מתים שם, אנשים שרק רצו חיים טובים יותר או אנשים שבכלל לא קשורים לאף אחד מהצדדים. מישהו אמר לי לפני כמה שנים שמהפכות אלימות מצליחות בהרבה מקרים, וחשבתי לעצמי שיכול להיות שזה נכון, אבל בסופו של דבר, עם כל האנשים שנפגעים, אני לא כל כך בטוחה שזה שווה את זה. ואני לא יודעת אם זה שווה את זה במקרה הזה, אבל בטוח שאם אפשר לעצור את ההרג ואז לטפל במהפכה, זה הרבה יותר טוב.

ומצד שני נמצא אובמה, ומסרב להורות על התקיפה עד האישור מהפרלמנט. אני בטוחה שיש דברים שאנחנו לא רואים מפה שהוא רואה משם, אבל בשום מקרה זה לא שווה חיי אדם. ויש אנשים שהיו אומרים שזה לא משנה, כי עוד עשרה, חמש עשרה, אפילו עשרים יום עוד יהיו שם אנשים ויהיה את מי להציל, אבל זה לא לגמרי נכון. זאת אומרת, באמת עוד יהיו שם אנשים, ובאמת יהיה את מי להציל, אבל זה מאוד משנה. זה מאוד משנה כי בני אדם מתים שם, בני אדם שיש משמעות לקיום שלהם, גם אם לא לכל העולם אז לפחות לאנשים מסוימים. והאנשים האלה לא פחות חשובים מנשיא ארצות הברית, גם אם אותם כמעט אף אחד לא מכיר ואותו כל העולם מכיר.

ובשורה התחתונה אני שואלת את עצמי, או ליתר דיוק, את אובמה: איך אתה יכול לחיות עם עצמך, איך אתה יכול להגיד שאתה בנאדם טוב, שאתה צודק והוגן ומנהיג את ארצות הברית והעולם בכבוד (כי כן, אתה בחרת בתפקיד הזה), כשאנשים מתים בסוריה בגללך, ואתה לא עושה שום דבר בנוגע לזה?

אן.