אתם יודעים מה הבנתי פתאום אתמול אחרי הצהריים, כשנכנסתי לאוניברסיטה? שמה שאני באמת רוצה כרגע הוא להיות ראויה לדברים שאתם חושבים עליי.

אין לי ממש מושג מה קורה איתי בזמן האחרון. בזמן האחרון, being, מתחילת שנת הלימודים הזאת. אני לא חושבת שיש איזושהי בעיה שדילגתי עליה: לימודית, חברתית, עם האווירה בבית הספר... אפילו משבר כבר היה. זה לא היה נורא, בעיקר כי MIG היה שם בשביל לעזור, אבל גם לשם הגעתי. ובסופו של דבר החלטתי שאני פשוט אשים לי תזכורות עם כל מי דברים שאמרתם לי/עליי כדי שאני אזכור לאן אני רוצה להגיע. ארבע פעמים ביום (טכנית, שמונה, כי שכחתי את ה-snooze) מופיעים לי ציטוטים שגורמים לי לחייך אבל גם לעבוד קשה יותר על מה שאני רוצה.

ואתמול היה יום הורים, ושמעתי איך אני בסדר והכל בסדר (כרגיל, נו, מה חדש?), וכל הבלה-בלה הרגיל הזה שמורים רגילים נותנים לתלמידים רגילים ואף פעם לא באמת טוב בשבילי. כי הציונים שלי לא באמת בסדר, ואם מר ג' היה שם הוא היה אומר לי שיש לי לאן לשפר, וזה תמיד גורם לי לרוץ קדימה, אבל לא באמת אמרו לי כלום (כרגיל) והכל עבר בשלום. אבל בקיצור, הסתכלתי על רשימת הציונים, שכמו שאמרתי הרגע, היא ממש לא טובה מספיק, גם כשלא מדובר בסטנדרטים שלי (שכבר נמוכים יותר היום. אני יודעת שמר ג' לא מאמין לי, אבל מילא), וחשבתי לעצמי ש"מתי זה קרה שציונים כאלה נעשו סטדנרטיים עבורי?"

והייתי קצת בהלם, כי זאת לא מי שאני מכירה. זאת לא מי שאתם מכירים. זאת אותה אחת שזה נראה לה בסדר להבריז משיעורים (או, כן, אמרתי שמשהו הגיע לי, ולאמא שלי יצא לדבר עם המורה שזה קשור אליה, והיא היתה בשוק כשאמא אמרה שאמרתי שזה הגיע לי, אז עכשיו אני מקבלת הזדמנות שניה. שווה להיות בוגרת), אותה אחת שלא שולטת בעצמה כשמדובר באנשים שהיא לא אוהבת, אותה אחת שזה נראה לה טבעי שכולם מתחתיה כי הם בחיים לא יהיו ברמה שלה (מלבד כמה אנשים מסוימים).

ואתם יודעים מה הבנתי? שזה גרוע יותר משזה היה לפני שפגשתי אתכם.

ואז ראיתי במקרה את אחד הציטוטים ומצאתי את עצמי חושבת... 'אילו רק זה היה נכון. כי עושה רושם שכרגע זה לא'.

מה שמחזיר אותי למסקנה ש: אני רוצה להיות ראויה לדברים שאתם חושבים עליי.

ואני יודעת שאם הייתם קוראים את זה או שהייתי אומרת לכם את זה או שהייתי שואלת משהו בנושא, הייתם אומרים שאני כבר ראויה, ושאתם מכירים אותי ויודעים מי אני, ושלא הייתם אומרים את הדברים האלה אם הם לא היו נכונים (ואני מאמינה לכם, כי אתם תמיד אומרים לי את האמת). אבל אני חושבת... שזה לא לגמרי נכון בזמן האחרון, וזה מפחיד אותי. כי אני באמת באמת רוצה להיות ראויה לדברים האלה שאתם רואים בי.

אן.