Spoliers Ahead

1. המתרגמים שתירגמו את הסרט הזה הם חבורת אידיוטים שבכלל לא טרחה לראות את הסרט. אי אפשר לקרוא לסרט "מפלתו של סמאוג" אם הוא לא מת! מה גם ש-Desolation אפשר לתרגם כהשמדה, כלומר, סמאוג הוא זה שמשמיד, הוא לא המושמד. זה כמו ילד בן שנתיים: הוא רגיל שסדר המשפט הוא (מבצע פעולה) (פעולה), ואם הופכים את זה ל(מישהו שפעולה מבוצעת עליו) (פעולה) הוא מתבלבל.

2. בנדיקט ומרטין ביחד! זה היה גאוני. הדיאלוג שלהם היה מבריק! חצי מהזמן דמיינתי איך הם הקליטו את הקולות בסטודיו: *בנדיקט מאיים על מרטין כסמאוג* "קאט! זה הכל להיום" בן: "טוב, אז אתה בא לאכול?"

אבל בן ומרטין! גאש, כל כך התגעגעתי לשניים האלה ביחד. וכל כך שמעו שסמאוג זה בן.

3. לא ראינו את הסרט ב-3D, אבל הוא היה מקפיץ גם ככה. אני נשבעת שאפילו קפצתי יותר מפעם אחת. חוויה קולנועית מדהימה.

4. כבר ציינתי שהמתרגמים סתומים?

5. היה קצת ארוך לטעמי, וקצת לקח לסרט זמן להגיע לפואנטה שלו. זה בכל זאת ספר של 300 עמודים שעושים עליו טרילוגיית סרטים שכל אחד מהם ארוך משעתיים.

6. אני לא יודעת איפה הם צילמו ומה נעשה On Location ומה נעשה על מסך ירוק, אבל שני הדברים יצאו יפיפיים. איפה שזה לא יהיה שהם צילמו חלק מהדברים האלה - אני חייבת להגיע לשם. המראות בהחלט היו breathtaking.

7. רוב הקאסט הוא אותו הקאסט, ואני די בטוחה שכבר דיברתי על זה שהוא טוב, אז אני לא אוסיף.

8. אני מרוצה גם מהכתיבה והבימוי, בגדול. בכלל, עושה רושם שיש שם צוות טוב.

9. האלפים כאלה מגניבים O:

10. היה קטע קורע לב בין קילי לאלפית ששכחתי את שמה כרגע. כנראה הקטע הכי heart wrenching בסרט.

11. פופקורן זה חובה, במיוחד בסרטים כאלה. Also: ככל שיש יותר פופקורן, ככה אוכלים אותו יותר מהר.

12. בקיצור, אהבתי.