אז כמובן שיצאתי מהבגרות באנגלית אחרי 45 דק', מה שהפתיע אותי כי לי זה אף פעם לא קורה. זה פשוט ארוך מדי בשבילי. אבל האמת היא שהיה אנסין קצת בעייתי, וכתבתי גם טיוטה לחיבור, אז זה הגיוני. 

אבל בקיצור, אחרי שיצאתי, נתקלתי במר ג' ודיברנו על אנגלית וחינוך וכל מיני דברים כאלה, וזה מגניב שיש לנו דעות נורא דומות. ובזמן שדיברתי אותו המורות באנגלית יצאו מהחדר שבו הן ישבו, והמורה שלי ראתה אותי והגיבה ב"מה את עושה בחוץ?!", מה שהיה מצחיק. אבל אמרתי (גם למר ג' כשהוא שאל) שנראה לי שהיה בסדר, והסתכלתי על התשובות שהן כתבו ובאמת עושה רושם שהיה טוב. ואז - וזה כנראה היה השיא - המורה הקודמת שלי לאנגלית התחילה להגיד כל מיני דברים ממש נחמדים עליי (ולא ממש ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב שהסמקתי), כמו שני הטופ, או הדובדבן שבקצפת, או שיש לי חשיבה מורכבת וייחודית וכל מיני דברים כאלה. ואני מחייכת כזה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי. XD

ואז היא אמרה שאם לי היה בסדר אז המבחן היה סביר, ומר ג' כזה, "היא לא דוגמה לשום דבר", וזה גרם לי לצחוק. ודיברנו על כל מיני דברים אחרי זה והיה ממש מעניין, וסיפרתי לו שאני ניגשת ל-807 וכמה נאבקתי בשביל זה, אז הוא אמר שלמערכות גדולות קשה להתמודד עם אנשים מיוחדים. 

בקיצור, הסמקתי לאורך כל העשרים דקות אחרי הבגרות. XD

ופגשתי את MIG היום והיה לנו ממש מעניין, ואני כבר מחכה שהוא יראה את ההוביט כדי לדבר איתו על כמה שהיה טוב, ואני שמחה.

וכן, המחשבות שלי בנושא החינוך יגיעו מאוחר יותר היום או מחר, כי אין לי זמן כרגע. אבל יש לי הרבה מה להגיד.