השבוע האחרון היה קצת קשה. השבוע שלפניו היה נהדר - כל ערב הייתי במקום אחר, יצאתי עם חברים, נסעתי להצגה, יצא לי ללמוד הרבה למבחן גמר, נסעתי לכנס מעניין בנושא אישיות גבולית - אבל השבוע האחרון היה קשה. קצת התחיל בשבת שעברה והמשיך עד שישי בערב, פחות או יותר.

אני לא בטוחה מה גרם למה - המחלה לחוסר האופטימיות או ההפך. זה ככל הנראה השבוע הראשון מאז תחילת פברואר בשנה שעברה שאני מרגישה בו לא יציבה. זה היה איזשהו טירוף, כשבראשון הרגשתי נורא ולא עשיתי כלום, בשני נורא נהניתי משיעור פיזיקה, בשלישי התקדמתי המון עם הסיכומים למבחן, וברביעי-חמישי-שישי הרגשתי בערך כל רגש אפשרי. אני מניחה שאחד הקשיים העיקריים היה הריחוק היחסי מ-MIG, שעדיין קשה לי איתו למרות שכבר עברו שבועיים. מצאתי את עצמי מתגעגעת לכל מיני אנשים שהייתי מדברת איתם שעות והיום אני כבר לא עושה את זה, וחשבתי לעצמי שאמנם מר ג' צודק וחברים נעלמים לפעמים, אבל זה לא הופך את זה לפחות עצוב לקרוא שוב דברים שכתבתם. גם אותו, דרך אגב, בכלל לא ראיתי השבוע - ואני מניחה שהיה לי קשה עם זה בגלל שהיה שבוע נורא והייתי צריכה תמיכה.

היתה בגרות מיותרת בספורט, שגזלה את היום החופשי שלי, אבל זה לא היה ארוך. ניצלתי את הזמן כדי ללמוד למבחן בפסיכולוגיה. הדואר איבד את הספרים שלי של קוגניטיבית, מה שגרם לי להרגיש עוד יותר גרוע. ביום שאחרי זה הם סירבו לענות לטלפון. אני מקווה שזה יטופל היום. אני חושבת שבשישי בערב מצב הרוח שלי היה כל כך נורא שחזרתי להתנהג בצורה מטופשת. גם היו לי כמה תובנות קשות שאני אצטרך להתמודד איתן מאוחר יותר.

רציתי לשאול את MIG אם נוכל לדבר היום, אבל אני אעשה את זה מאוחר יותר, כי אם אני אעשה את זה עכשיו יכול להיות שנדבר עכשיו, ולמרות שהייתי שמחה שזה יקרה, אני חושבת שזה קצת יסיח את דעתי מהלמידה במהלך היום. נשארו לי עוד שני פרקים לסכם וארבעה ימים עד המבחן ואני מרוצה מההספק שלי. בסופו של דבר ויתרתי על הכרטיסיות שהתחלתי להכין ושילבתי קצת מהטיפים של כל מי שנתן לי טיפים בנוגע למבחן. בגדול אני מרוצה - סיכום של בערך 140-150 עמודים שרובם בכתב יד לספר של אלף עמודים.

אחד השיאים של אתמול כנראה היה המשחק שראיתי. ארה"ב ניצחה, ואני שמחה למרות שאני מעודד את הקבוצה הקנדית, כי יש לנו שחקן בקבוצה האמריקאית (קסלר, מס' 17). גם עזרתי לאנשים באוניברסיטה וזה גורם לי לחייך.

רק עכשיו כשאני קוראת את זה אני מבינה כמה מטורף השבוע הזה באמת היה.