חזרתי ללמוד פסיכולוגיה חברתית!

טוב, אתה יודע, השיעורים שלי בימי ראשון, ובשבוע שעבר היה פורים והכל, ודברים קרו, ואיכשהו יצא שלא נגעתי בפסיכולוגיה חברתית כבר שבועיים בערך כי ניסיתי להדביק את הסיכומים של קוגניטיבית (זה מסובך בצורה מפתיעה). ובכל אופן, לא כל כך יצא לי לקרוא קוגניטיבית, וגם לא היה שיעור, אז בכלל לא יצא לי לקרוא. אז היום חזרתי לקרוא שוב (ובשבוע הבא יש לי שני שיעורים! זה עושה אותי שמחה).

קראתי שוב את הפרק השני ואת המאמר הראשון. המאמר הראשון מדבר על זה שבגדים משפיעים על הדרך שאנחנו תופסים את עצמנו; הפרק השני מדבר על הערכה עצמית, מסוגלות עצמית (טוב, יעילות עצמית, אבל אני רגילה ממה ש-MIG כתב), איך שאנחנו תופסים את עצמנו, הטיות לטובת העצמי וכדומה. הכל מתעסק בתפיסה שלנו - כחלק מתרבות או כעצמאיים; כטובים או כרעים; כחכמים או כטיפשים וכו'. אתה יודע איך זה.

ויש לי כמה מסקנות שרציתי לחלוק איתך:

1. המסקנות של איין ראנד (או לחלופין, המסקנות שלי ושלך ושל כל אדם כמונו) מדויקות בצורה מפחידה, בהתחשב בעובדה שהן מבוססות על אינטואיציה ופילוסופיה. זה הדהים אותי כל פעם מחדש לגלות עד כמה זה נכון ועד כמה זה עמוק. אמנם אמרתי שבני אדם שופטים את עצמם בהתבסס על הסביבה כל הזמן, אבל לא שיערתי עד כמה הדברים הקטנים, כמו הלבוש שלהם(!), משפיעים על ההערכה הזאת. פסיכולוגיה חברתית לא כל כך מפתיעה אותי - כי אלה דברים שלרובם שמתי לב כבר, בהיותי "מחוץ לחברה" (זוכר שדיברנו על זה?), אבל זה עדיין מדהים. המחקרים לא משייכים את זה להשפעה של הסביבה, אלא להשפעה של סכמות וכאלה, אבל שנינו יודעים שבאמת זה איזשהו סימן להשפעה של הסביבה, לחוסר היציבות של מי שבני אדם הם ולקולקטיביזם הזה שכולם נוטים לעברו. מפחיד, כמעט.

2. צדקת. אני מרגישה קצת מטופשת, אבל צדקת לחלוטין. הלכתי לכל כך הרבה מקומות לא נכונים, וזה פשוט ממשיך להדהים אותי כל פעם מחדש. אני מניחה שאני כבר לא אחפש אותך לספר שגם בחברתית אני מזהה דברים שדיברנו עליהם, אבל זה שם. כל עניין השליטה העצמית, וההערכה העצמית והכל... זה מדהים כמה טוב לי יותר פתאום. אני מרגישה שאני שולטת בחיים שלי ואני מרגישה שההערכה העצמית שלי שונה ופחות תלויה בהשוואות שאני עורכת אלא יציבה יותר (יש לזה שם גם, אבל הוא ברח לי מהראש כרגע)... וזה פשוט מדהים.

3. אתה ממש אוהב ליישם חומר שלמדת בתואר על אנשים, נכון? ממש ממש. כל העידוד, כל התמיכה, כל השינויים שעודדת אותי לעשות התבססו על התואר הזה לא פחות משהם התבססו על החיים שלך, נכון? *חיוך* אני מניחה שאין ביניהם ממש קו מפריד, כמו אצלי, אבל לא משנה. אני עדיין חושבת שאתה ואחיך צריכים להפוך אותי ל-case study ולכתוב עליי מחקר.

4. אני אוהבת פסיכולוגיה חברתית! אני אוהבת פסיכולוגיה חברתית כי זה עוסק בבני אדם, כי זה משהו שאני עושה מיד, בלי לשים לב, כי זה מתעסק בדרכי חשיבה אבל גם בדרכי פעולה ודרכי התייחסות ואתה יודע, בני אדם. וזה כל כך חסר לי בפסיכולוגיה קוגניטיבית. אני ממש אוהבת קוגניטיבית - אני נהנית מזה כמו מטורפת, אבל חסר לי האלמנט הזה של האנשים, אתה יודע? יש לי תחושה שאתה מבין.

שבת שלום,

ושיהיה סופ"ש נהדר,

ושתדע שאני ארביץ לך על מה שעשית בוואטסאפ. (-:

אן.