הייתי אומרת שלא בהרבה.

בצורה מעניינת, היום בבוקר הופיע באחד המוספים של ידיעות אחרונות ראיון עם המורה שאחראי ל"נחשול". הוא סיפר על הניסוי, הוא סיפר על התדהמה שהוא הרגיש כשהוא ראה כמה מהר הילדים התחברו לזה, והוא דיבר גם על איך שאנחנו צריכים ללמוד לקבל אחד את השני ועל הסכנות שבגיבוש משטר טוטליטרי. אני אומרת שזה הופיע דווקא היום בצורה מעניינת בגלל שהרגע שודרה באחד מערוצי החדשות, אני לא זוכרת איזה, כתבה על הילדים שגורשו לדרום סודן אחרי שהם חיו את כל החיים שלהם בישראל.

אנחנו לא אוהבים להודות בזה, ורוב האנשים יכחישו את זה אם אני אגיד להם את זה, אבל אחד השלבים המוקדמים בלוחמה הנאצית נגד היהודים היתה גירוש של כולם מגרמניה. רק אחרי זה, כשהם התחילו לכבוש מדינות אחרות והיטלר חלם על שליטה בכדור הארץ, הם החליטו שהם רוצים להוציא אותם להורג. בהתחלה הם רק גירשו אותם מגרמניה, ואפילו בצורה תרבותית - כל מי שיעזוב מרצון יוכל לקחת חלק מהרכוש שלו. רק מאוחר יותר, לקראת סוף שנות השלושים, הם גירשו אותם בצורה אקטיבית והודיעו שהיהודים יוכלו לקחת רק את מה שעליהם - ולא יותר מזה (מה שדומה להרבה מקרים אחרים בעולם, כמו בעיראק אחרי קום המדינה). 

כן, ההשוואה המרומזת פה שערורייתית, אז אני אדגיש אותה עוד יותר - ההתנהגות הזאת לא מתורבתת בהרבה מההתנהגות הנאצית המוקדמת. נכון, במקרים אחרים בהיסטוריה זה לא הוביל לרצח עם קר, שיטתי ומחושב, אבל גם זה קרה. ובתור המדינה שצעקה "השואה" הכי הרבה בהיסטוריה העולמית, ראוי שגם נתחשב בדוגמה הכי בולטת ומזעזעת למה שיכול לקרות אם נמשיך בדרך הזאת. כי זה לא שאנחנו כל כך רחוקים משם - הרבה אנשים כאן לא מוכנים לקבל את הילדים האלה ולא היו מוכנים לקבל את האנשים שהם היו הופכים להיות אם הם היו זוכים להישאר כאן בדיוק בגלל צבע העור שלהם או העובדה שהם מגיעים ממקום מסוים. זה לא משנה שהם ילדים ישראליים לכל דבר ועניין, וזה לא משנה שחלק נכבד מהם יותר מתורבת מהנוער ה"ישראלי הטהור" (מה גם שקיימות הוכחות שבפשיעה מעורבים הרבה פחות סודנים משחושבים). מה שחשוב הוא שהם לא משלנו.

חשוב לי להגיד שאני לא אומרת שאנחנו צריכים להשאיר את המסתננים כאן, בטח שלא כמו שזה מתנהל בשלב הזה, שהם בדרום תל אביב. אני לא חושבת שהפחדה של האנשים שגרים שם היא הפתרון. אני לא חושבת שפגיעה באנשים שחיים שם בצורה מסודרת היא הפתרון. אבל אני כן אומרת שלגרש את הילדים האלה זה בדיוק כמו הגירוש של הילדים היהודיים מגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה. זאת המדינה שלהם וזה הבית שלהם, והם לא מכירים שום דבר אחר מלבד זה. הילדים האלה היו יכולים לגדול כאן, לשרת בצה"ל, לעבוד כאן ולהקים משפחה. להיות באמת חלק מהמדינה הזאת, בניגוד לחלק מהנוער הישראלי היום, כי הם היו מעריכים את העובדה שהם יכולים להישאר בבית שלהם. והמדינה שלנו, הבית היחיד שהיה להם, היא זאת שזרקה אותם החוצה.

ואתם יודעים עוד משהו? ברוב המדינות שמהן הוציאו את היהודים אחרי הקמת מדינת ישראל הם רצו לנקות את המדינה שלהם מאנשים שהם שונאים, לא מאנשים שהם חושבים שהם טובים יותר מהם. אבל מסתבר שכאן אם אתה במקרה ערבי, או שיש לך שורשים באפריקה, "הישראלי הטהור" יותר טוב ממך ואתה לא ראוי לחיות איתו באותו הישוב.