She says we've got to hold on for what we've got

It doesn't make a difference if we make it or not

We've got each other and that's a lot

For love - we'll give it a shot

זה כנראה היה יום ההורים הכי מוזר שחזרתי ממנו אי פעם. אני מניחה שזה בגלל שזה לא באמת היה יום הורים, אלא יותר "סבב להגיד שלום לכמה מורים", כי בשלב הזה כבר אין באמת ימי הורים לי"בניקים. מיתרונות הי"בניקים.

החלק הכי טוב של הערב היה השיחה של החצי שעה על מר ג', אבל אני אחזור אליה עוד מעט. עברנו אצל כמה מורים שלי, שמאוד התרגשו לראות אותי ומהמחשבה שהגענו לביה"ס במיוחד בשבילם והכל. דיברנו איתם קצת, בעיקר להגיד תודה וכל מיני כאלה. דיברנו קצת עם המורה שלי למתמטיקה ואמרנו לו שאני מתגעגעת לשיעורים אבל זה פינה לי המון זמן, והתגלגלנו מצחוק כשהוא אמר שזה מפנה לי יותר זמן להשקיע בבגרויות. אני? להשקיע בבגרויות? Wrong goal, honey.

ובאמת דיברנו עם מר ג'. הוא נראה טוב - נינוח, מחייך, בריא והכל. אמא אמרה לי להיכנס להתחיל לדבר איתו בלעדיה כי בדיוק התקשרו אליה, אבל האמת שקצת פחדתי לעשות את זה (לא שבאמת יש סיבה לזה, אם חושבים על זה), אבל בסוף נכנסנו ביחד והכל היה בסדר. הוא שאל מה נשמע, דיברנו קצת על האוניברסיטה, על פסיכולוגיה, על קורסים, בכלל על לימודים, על התקדמות בחיים ועל "אובייקטיבי" כמושג פרקטי מול מושג פילוסופי. היה ממש מעניין. הוא ואמא התווכחו קצת, מה שממש שעשע אותי. הוא אמר שהוא מתחבר להרבה ממה שאני אומרת, פשוט ברמה קצת אחרת, ושהוא מניח שככה זה יהיה עוד 20 שנה (זאת הזמנה לבוא לראות אותו עוד 20 שנה? P:). זה היה נהדר. יצאתי משם עם כזה חיוך מטורף. 3>

וזה טוב, כי לא ראיתי אותו כבר בערך 3.5 שבועות, ומלבד כשהייתי מתוסכלת מבני אדם, זה כמעט ולא הפריע לי. ואני מניחה שזה אומר שלאט לאט אני מצליחה להתנתק גם מזה, וזה נהדר.

וזהו, בכללי אני אופטימית. הייתי חולה עכשיו שבוע וחצי, מה שהיה נהדר(!), אבל אני מתחילה לחזור למסלול. התחלתי לרוץ בתחילת פסח, ועכשיו קצת חזרתי לזה, למרות שאני עדיין חלשה מהצינון המגעיל הזה. התחלתי למדוד את הערכים התזונתיים באוכל שאני אוכלת, וברגע שאני אלמד פחות או יותר לאזן את עצמי אני אוכל להפסיק למדוד כל הזמן (מסתבר שעד היום הייתי מוציאה יותר קלוריות רק על המטבוליזם משהכנסתי. זה מסביר למה הייתי רעבה כל הזמן!). מזה אני מרוצה.

באוניברסיטה דברים ממש נחמדים כרגע. היה שיעור קוגניטיבית ראשון אחרי שלושה שבועות (התגעגעתי3>), גיליתי שהפסיכופיזיקאים אפילו יותר חנונים ממני (יש להם "יום פכנר"! גאש, זה פשוט מצחיק. כבר 24 שעות שאני צוחקת על זה XD), קיבלתי ציונים טובים על המטלות שלי (96 בחברתית ו-97 בקוגניטיבית. אמרתי למר ג' והוא עושה לי, "טוב." (כדי לעודד אותי להתקדם יותר. זה עושה לי טוב), וצחקתי ואמרתי לו, "טוב?"), נרשמתי לבחינות גמר (קצת לחוצה, אבל פחות מאשר במבוא, תודה לאל), ונרשמתי לסמסטר הבא (פסיכופתולוגיה, ואם יאשרו לי אז גם התפתחותית וסטטיסטיקה א'). אני נהנית!

בביה"ס הכל כרגיל - בגרויות ומתכונות ומתכונות ובגרויות ובעיקר חופשות (D:). קצת רגעים של עצבים, אבל בגדול הכל בסדר. הייתי צריכה את החופשה הזאת, למרות שהיא שעממה אותי למוות. בסופו של דבר חטפתי על זה בזה שאת השבוע האחרון ביליתי חולה בבית, אז אני מניחה שזה הגיע לי. -_-

ראיתי את הסרט של הלגו והיו לי הרבה מחשבות מעניינות, אבל יום אחרי זה התעוררתי במצב נוראי, אז עדיין לא יצא לי לכתוב על זה. זה יגיע!

אבל בכל אופן, טוב לי.

Ohh, halfway there,

Ohh, Livin' On A Prayer,

Take my hand - we'll make it, I swear.

Ohh, Livin' On A Prayer